פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון
בש"א
273/04
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים:
1. בנק
מרכנתיל דיסקונט בע"מ
2. עו"ד ארז בי-עזר
נ ג ד
המשיב:
ויקטור בוחניק
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקש 1: עו"ד ארז
בי-עזר
בשם המבקש 2: עו"ד ענבר בן
ציון
בשם המשיב: עו"ד דניאל
ויסבורד
החלטה
בפני בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 2649/03 מבית משפט השלום קריות לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
המשיב הגיש נגד המבקשים תביעה כספית לבית משפט השלום קריות לפיצוי על נזקים שנגרמו לו בעקבות רכישת רכב במסגרת כינוס נכסים, אשר התברר כרכב שאינו ניתן לרישוי בשל אי התאמה במספר המנוע. התיק קבוע לקדם משפט ביום 18.2.2004. המבקשים מצביעים על כך שהזיקה היחידה שיש לתובענה לקריות היא כי מצוי בתחום השיפוט אחד מסניפי המבקש 1. אולם מקום עסקיהם האמיתי והנכון של שני המבקשים הוא בתל-אביב; שם מצויים משרדי המבקש 2 ושם מצויה המחלקה המשפטית והנהלת המבקש 1. גם מכירת הרכב התנהלה בתל-אביב, הרכב אוחסן ונמסר למשיב במחוז תל-אביב וראש ההוצאה לפועל בתל-אביב הוא שאישר את העסקה. על רקע זה, ניהול המשפט בצפון יגרום טרחה, סרבול והוצאות משפט מרובות למבקשים ולעדים פוטנציאליים.
המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, זיקתו של בית משפט השלום קריות להליך הנה עניינית, מהותית וממשית. הרכב תוקן באזור חיפה, בדיקת הרכב נעשתה במכון רישוי באזור הצפון ומשרד הרישוי בחיפה היה מעורב בנסיון להכשיר את הרכב. מבחינת שיקולי נוחות, ניתן להעריך כי העובדות השנויות במחלוקת מתרכזות באזור חיפה. המשיב טוען עוד כי בבית המשפט בקריות תתברר תובענתו באופן מהיר יותר.
4.לאחר שעניינתי בבקשה ובתגובה לה נחה דעתי כי דינה להידחות. העילה המרכזית להעברת ענין למקום אחר על פי סעיף 78 לחוק היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך. צודקים המבקשים בציינם כי בית המשפט יטה להורות על העברת הדיון, כאשר התביעה הוגשה בתחום סמכותו של בית המשפט, אשר בידיו סמכות מבחינה פורמאלית, אך אין זיקה מוחשית אחרת כלשהי בין העניין לבין תחום סמכותו של בית המשפט (ב"ש 885/82 לוי נ' אוחנונה , פ"ד לז(1) 306; בש"א 3930/02 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' סדן (לא פורסם)). אלא שאין זה המקרה שלפניי. העובדה כי מרבית ההוצאות הנטענות של המשיב נגרמו במחוז חיפה, כמו גם נסיונות ההכשרה והרישוי של הרכב, מהווה זיקה מהותית שאינה פורמאלית, כטענת המבקשים. אשר למאזן הנוחות, כבר נפסק כי אין די בכך שכפות המאזניים נוטות לצד זה או אחר אלא הדיון יועבר רק אם הכף נוטה במובהק לכיוון ההעברה (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי
(מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין), בעמ' 88). אמנם בענייננו ישנן זיקות רבות הקושרות את הסכסוך לתל-אביב, אך בה בעת גם למחוז חיפה, ועל-כן אין לומר כי הכף נוטה במובהק לטובת ההעברה. המבקשים לא הצביעו על קשיים מיוחדים שיהיו להם בניהול ההליך בקריות.
הבקשה נדחית, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז בשבט התשס"ד
(8.2.2004).
ה
נ ש י א