ב בית המשפט העליון בירושלים
בש"א 2735/01
בפני: כבוד השופט א' ריבלין
המ ערער : מאיר לוי
נגד
המשיב : קצין התגמולים
ערעור על החלטות רשם בית המשפט העליון
מיום 11.2.2001 ומיום 14.3.2001 בתיק
רע"א 553/01 שניתנו על ידי כבוד הרשם
השופט ב' אוקון
בשם המערער: עו"ד ל' דקל-גרינבלט
פסק-דין
1.זהו ערעור על החלטת כבוד הרשם של בית משפט זה (הרשם בעז אוקון), בה נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה ומעירבון.
המערער הגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, לפיו נדחה ערעורו על החלטת הועדה העליונה שלא להכיר בנכויות מסוימות להן הוא טוען. הוא פנה בבקשה לפטור מתשלום אגרה וערבון, בשל היותו נכה צה"ל בשיעור 66%, בשל ש"הערעור נסוב על נקודה משפטית עקרונית שחשיבותה רבה לציבור הנכים", ובשל שדחיית הבקשה תקשה עליו את למצות את זכויותיו. כבוד הרשם דחה בקשה זו, בשל היעדר תשתית ראייתית עליה ניתן לבסס מתן פטור. המערער חויב בהפקדת סכום של 17,000 ש"ח בתוך 30 יום, שאם לא יעשה כן, ימחק ההליך.
2.המערער הגיש בקשה מחודשת לפטור מאגרה ומערבון. לטענתו, בהליכים אחרים ניתן לו פטור מאגרה. בתצהיר שנעשה בתמיכה לבקשה, פירט המערער, בין היתר, כי הוא נכה צה"ל בשיעור 66%, אב לששה ילדים, שמשכורתו החודשית 4,000 ש"ח ומשכורת אשתו 1,800 ש"ח. עוד הצהיר, כי הוא מקבל קצבת נכות, וכי בכל חודש עליו לשלם 1,000 ש"ח בגין הלוואה שנטל. גם בקשה זו נדחתה על ידי כבוד הרשם, שציין כי המבקש לא נקט בדרך הנאותה לתקיפת החלטתו הראשונה, ואף לא הצביע על שינוי נסיבות, המאפשר דיון נוסף בבקשה. כן נאמר בהחלטה, כי עצם קיומו של פטור בערכאה הדיונית אינו מוביל לפטור אוטומטי גם בערכאת הערעור.
כנגד החלטות אלה מופנה הערעור שלפנינו. המערער שב וטוען את הטענות שטען בפני כבוד הרשם. המשיב מתנגד למתן פטור מאגרה ומערבון.
3.דין הערעור להתקבל בחלקו. תקנות בית משפט (אגרות), תשמ"ח1987- (להלן: התקנות) קובעות, בסעיפים 20(9) ו- 20(16), כי לא תשולם אגרה בערעור על החלטת ועדת ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט1959-, ובערעור על פסק דין שניתן בערעור כאמור. בענייננו, המדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר ישב בערעור על החלטת הועדה הרפואית העליונה. התקנות האמורות, המעניקות פטור מאגרה, אינן חלות, אפוא, על ענייננו. הבחנה זו הגיונה בצדה, ועמד על כך השופט ת' אור, בקבעו:
"טענותיו של המערער כנגד חיובו באגרה הן למעשה טענות כנגד חקיקת משנה מפורשת שאין כל סיבה לבטלה. החוק קבע מפורשות כי קיימים הבדלים דיוניים ומהותיים בין אדם המנסה להשיג הכרה במצבו כנכה לבין אדם התובע באשר לאחוזי הנכות שנקבעו לו. הבדלים אלו מוצאים ביטויים אף בתקנות, בכך שרק אדם המערער על ועדת ערעור זכאי לפטור".
לפיכך, דין ההשגה על החלטת כבוד הרשם בדבר הפקדת אגרה, להידחות.
באשר לבקשה בדבר פטור מחובת ערבון, מצאתי לנכון, בנסיבות העניין, להפחית מן הסכום שקבע כבוד הרשם, ולהעמידו על סך של 10,000 ש"ח.
ניתן היום, כז' בתשרי תשס"ב
(14.10.2001).
ש
ו פ ט