פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
4204/14 - א'
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי
המבקשים:
1. אסתר שוורץ
2. יצחק שוורץ
נ ג ד
המשיב:
קצין התגמולים - הועדה הרפואית העליונה
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת, שעניינו בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים ). המשיבה הביעה את התנגדותה למתן פטור, אולם ציינה כי אינה מתנגדת להפחתת גובה העירבון בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט.
אציין תחילה כי קיים הבדל, לעניין החבות בתשלום אגרה, בין בקשת רשות ערעור המוגשת לבית משפט זה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטה של ועדת ערעור לפי חוק הנכים, לבין בקשת רשות ערעור המוגשת על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטה של ועדה רפואית עליונה לפי חוק הנכים. בעוד ההליך הראשון פטור מאגרה בהתאם לתקנה 20(9) ו-20(16) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הרי שההליך השני חייב באגרה (לעניין זה ראו, בש"א 2735/01 לוי נ' קצין התגמולים (14.10.2001). פסק הדין ניתן אמנם עת עמדו בתוקפן תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987, אולם ההכרעה בגדרו רלוונטית אף ביחס לתקנות משנת 2007). ההליך שבכותרת משתייך לסוג ההליכים השני, וממילא חייבים המבקשים בתשלום אגרה בגינו. משכך, אפנה עתה לדון בבקשת הפטור הן לעניין האגרה והן לעניין העירבון.
בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש לבסס שני תנאים מצטברים : ראשית, עליו להוכיח כדבעי את חוסר יכולתו הכלכלית; ושנית, עליו לשכנע כי קיימים סיכויים מספקים להצלחת ההליך (קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה, וסיכויים ממשיים לצורך פטור מעירבון). משעיינתי בבקשה, על צרופותיה, לא השתכנעתי כי המבקשים נעדרים יכולת לשלם אגרה ולהפקיד עירבון, ולוּ
בסכומים מופחתים. לעניין זה אציין, כי סכום ההכנסות החודשי הכולל של המבקשים אשר צוין בבקשה, אינו סכום זניח. זאת ועוד, מתדפיסי חשבון הבנק של המבקשים עולה כי ברשותם ניירות ערך שונים, וכן כי מבוצעות בחשבון, לעיתים מזומנות, רכישות מטבע חוץ וכן הפקדות במזומן. עניינים אלו לא קיבלו ביטוי בגדר בקשת הפטור. לעניין העירבון אוסיף עוד, כי המבקשים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח שאין באפשרותם להיעזר בסביבתם הקרובה לצורך גיוס העירבון. בהקשר זה יש לזכור כי "לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" ( בש"א 9998/09
ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).
די באמור עד כה כדי לדחות את בקשתם של המבקשים לפטור מאגרה ומעירבון, וזאת אף ללא צורך להידרש לסיכוייו של ההליך. עם זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות נסיבותיהם האישיות של המבקשים, אי פסיקת הוצאות על ידי הערכאה דלמטה והיעדר התנגדותה של המשיבה להפחתת גובה העירבון בהתאם לשיקול דעת בית המשפט - ראיתי להעמיד את האגרה על סך של 250 ₪ ואת העירבון על סכום של 5,000 ₪. האגרה תשולם תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו (ימי הפגרה יבואו במניין), ואף העירבון יופקד בתוך אותו מועד - שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, ב' באב תשע"ד (29.7.2014).
גלעד לובינסקי
ר ש ם