בבית המשפט העליון
בש"א
9998/09
ע"א 5571/09
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערים:
1.חיים ונדר ז"ל
2. מלכה ונדר
3.שמעון מטילסקי
4.ציפורה מטילסקי
נ
ג
ד
המשיב:
בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ
ערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון ג' לוין בתיק ע"א 5571/09 מיום 22.11.09
בשם המערערים:
עו"ד דניאל דן-גור
פסק-דין
1.
בפניי ערעור על החלטת הרשמת ג' לוין מיום 22.11.09 שלא לפטור את המערערים מהפקדת עירבון.
המשיב זכה בתובענה שהגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד המערערים (ת"א 371/07 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' ונדר ואח' ). פסק הדין הורה על קבלת התובענה מטעם המשיב, באופן שהשעבוד שנרשם לטובת צדדי ג' על זכויות המערערים בנכס מסוים בטל. הוגש ערעור על פסק הדין, בגדרו נדרשו המערערים להפקיד עירבון בסך 25,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיב. המערערים הגישו בקשה לפטור אותם מהפקדת העירבון. המשיב הביע התנגדותו לכך. הרשמת דחתה את הבקשה, אך עם זאת ונוכח מצבם הכלכלי הנטען של המערערים הוחלט להפחית את סכום העירבון כך שזה יעמוד על סך של 15,000 ₪ ויופקד בתוך 21 ימים מעת המצאת ההחלטה, אחרת יידחה הערעור ללא הודעה נוספת. הגם שהניחה לצורך הבקשה שלפניה כי לרשות המערערים לא עומדים מקורות עצמיים לגיוס כספי העירבון, הדגישה הרשמת שאין להסתפק בחוסר יכולת אישית של בעל הדין לשם מתן פטור מהפקדת עירבון. בטרם יינתן הפטור נדרש מבקשו להוכיח כי לא עלה בידיו לגייס את כספי העירבון ממעגל קרוביו. נקבע כי במקרה זה המערערים לא הבהירו די הצורך מדוע לא יוכלו להסתייע בבני משפחתם, ובילדיה של מערערת 2 בפרט, לשם גיוס כספי העירבון. בקשתם נעדרה פירוט ותיעוד מצבם הכלכלי של קרובי משפחתם ונכונותם לסייע למערערים. צוין כי החסר בולט נוכח העובדה שבניה של המערערת 2 קיבלו במתנה מהוריהם נכסי מקרקעין וכן את תמורת המכירה של נכס מקרקעין שהיה חלק מעיזבונו של מערער 1 וצווה למערערת 2. הרשמת העירה כי הטענה לפיה בניה של המערערת 2 הלוו בעברם כספים למערערים 3 ו-4, אך טרם קיבלו אותם בחזרה לידם, אינה משיבה על השאלה האם ביכולתם הכלכלית לסייע למערערים בהפקדת העירבון. על ההחלטה הוגש הערעור דנן.
2.
המערערים אינם חולקים על קביעת הרשמת, לפיה אין באמתחתם מקורות כספיים עצמיים למימון כספי העירבון. טענתם בערעור היא כי הבהירו בבקשתם כנדרש מדוע לא יוכלו להסתייע בבני משפחתם בהפקדת העירבון. המערערים מפנים את בית המשפט לסעיף 8 לתצהיר התומך בבקשה וכן לתשובתם לתגובת המשיב והמסמכים הנלווים לה. לדבריהם, ילדי המערערת 2 (הם אחיה של המערערת 4) אינם מוכנים לסייע בהפקדת העירבון ועל כך העידו בתצהיריהם. מנגד, ילדי המערערים 3 ו-4 אינם יכולים לעזור ומכאן שאין צורך בפנייה אליהם. המערערים סבורים כי יצאו ידי חובתם עת פירטו את מצבם הכלכלי של ילדי המערערים 3 ו-4. לתפישתם, בדיקת יכולותיהם הכלכליות של ילדי המערערת 2 אינה רלוונטית לשאלת הפטור מעירבון.
3.
לאחר עיון בתצהירים ובחומר שצורף לבקשות הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה פסוקה היא כי הפנייה לקופת בית המשפט תיעשה כמוצא אחרון ורק לאחר ששוכנע בית המשפט כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון מהמעגל הקרוב אליו (ראו ע"א 9342 מוחמד פואז נ' מדינת ישראל (4.12.09) בש"א 4283/90 תילה כהן נ' תילה כהן , תק-על, כרך 90 (4), 31). בענייננו, הסתפקה המערערת 4 בהתייחסות לקונית להיעדר יכולתו של בנה הצעיר לתרום להפקדת העירבון, מבלי לצרף את האסמכתאות הנדרשות לכך. כפי שהעידה על עצמה במפורש - "אין לי את הכח הנפשי לבקש מבני הצעיר את מה שביקשתי מילדיי הבוגרים (דפי חשבון וכו')" (ראו תצהיר המערערת 4 בתשובה לתגובת המשיב, פסקה 4.3). לא די בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו. כבר נקבע כי העירבון "נועד להגן על אינטרס פרטני של בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, טרדה, ואובדן זמן ומפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות ... להבטחת הוצאותיו בגין גרירתו להליך ערעורי שכשל" (רע"א 8998/08 AL ZAFAR GENERAL CONTRACTING
נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.11.08); וראו גם בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.07)). הרשמת צעדה לקראת המערערים וחרף האמור לעיל התחשבה בטענותיהם בכך שהפחיתה את העירבון מ-25,000 ₪ ל-15,000 ₪. לא מצאתי עילה שבדין להתערב בהחלטתה.
4.
הערעור נדחה. המערערים יהיו רשאים להפקיד את העירבון שנקבע בתוך 10 ימים מיום המצאת פסק דין זה. אי עמידה בכך משמעה דחיית ההליך בלא כל התראה נוספת, כפי שהחליטה הרשמת.
הואיל ולא התבקשה תגובת המשיב לערעור אין צו להוצאות.
ניתן היום ל' בכסלו התש"ע (17.12.09).
ש ו פ ט