רע"א 4620/17 רחל סופר נ. עו"ד איתן ארז - נאמן

לפניי בקשתה של המבקשת, הגב' רחל סופר, לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, בהליך זה המופנה כלפי החלטה שניתנה במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינה.

עיינתי בכל הטענות שהגישו הצדדים - בקשה, תגובות, בהן מתנגדים המשיבים למבוקש, תשובה לתגובות והודעה מטעם המשיב 1.

תחילה אציין כי הליך פשיטת הרגל מתנהל בעניינה של המבקשת שנים ארוכות ולאורך השנים הגישה היא הליכים ערעוריים רבים לבית משפט זה. בהליכים אלו התבקש על ידי המבקשת לא אחת פטור מאגרה ומעירבון, כך שהכללים הנוגעים לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, אשר הובהרו בכל אותן החלטות שניתנו בעניינה, ידועים לה היטב. אוסיף כי אמנם כל בקשת פטור המוגשת על ידי בעל דין היוזם הליך ערעורי יש לבחון לגופה ובהתאם לנתונים העדכניים המפורטים בה, וכך נעשה גם במקרה הנוכחי, אך אלא אם מוכח שינוי מהותי במצב הכלכלי יש ליתן משקל לכך שעלה בידי אותו בעל דין לשלם אגרה ולהפקיד עירבון בהליכים קודמים. בענייננו בהליכים רבים לא ניתן למבקשת פטור מלא מתשלום והפקדה, אלא הסכומים הופחתו ובמקרים רבים שולמו בפועל (למשל בהתאם להחלטה בבש"א 1493/17 מיום 9.3.2017, אליה הפנתה המבקשת בבקשתה). לטענת המבקשת לאחרונה חל שינוי לרעה במצבה הכספי ועל כן לעת הזו אין באפשרותה לשוב ולשלם ולהפקיד סכומים כאמור, אך לאחר עיון בכל החומר שצורף, הרי שאף אם חל שינוי מסוים במצב הכספי לא שוכנעתי - על יסוד החומר שלפניי - כי חל שינוי כזה שאינו מאפשר תשלום אגרה בשיעור מתון ביותר או כי כיום אין בידה לגייס סכום עירבון מתון בעזרת הסביבה הקרובה.

לעניין אחרון זה - גיוס סכום כספי בעזרת הסביבה הקרובה - אוסיף כי המבקשת עצמה טוענת בבקשתה כי בעבר נעזרה בבנה לשם גיוס סכום העירבון אך היות והוא מסייע לה ברכישת מוצרי צריכה ונולדה לו בת "לא ניתן להשית עליו גם הוצאות נוספות". לא ניתן לקבל טענה כזו, והיה על המבקשת להוכיח את מצבו הכספי העדכני של בנה, ולפרוש נתונים ומסמכים "המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , פסקה 3 (17.12.2009)). המשיב 1 אף עמד בתגובתו על כך שמעבר לבן הנזכר בבקשה למבקשת בן נוסף (האחד עורך דין והאחר איש עסקים) וגם כלתה עורכת דין. עוד אוסיף כי בתשובה שהגישה המבקשת נטען על ידה כי אין בידה להוסיף ולפרט ביחס להיעדר יכולתה לפנות לצד שלישי "בשל צנעת הפרט". אולם בטענה כזו, אשר לא פורטה, אין כדי ליתן מענה לתגובות המשיבים ולהרים את הנטל החל בעניין, ובהתייחס למבוקשה לקיים דיון הכולל חקירות אבהיר כי בהתאם לסדרי הדין הנוהגים בבית משפט זה ככלל אין עורכים דיון כאמור ולא מצאתי לסטות מכך בענייננו.

מטעמים אלו איני מוצאת להיעתר לבקשה במלואה.

מן הצד השני - איני מוצאת לקבל את עמדת המשיב 1, הטוען כי אין מקום להורות בענייננו גם על הפחתה חלקית של העירבון, וכי יש לחייב את המבקשת בהפקדת סכום שלא יפחת מ-25,000 ש"ח. זאת שכן לא ניתן להתעלם מכך שעניין לנו בהחלטה שניתנה במסגרת הליך פשיטת רגל, ויש ליתן לכך משקל כפי שהדבר נעשה בכל הליך ערעורי דומה. כמו כן, המבקשת והמשיב 1 מציירים תמונה שונה בתכלית ביחס למצבה הכספי של המבקשת. לטענת המבקשת המצב הכלכלי שלה ושל בן זוגה קשה ביותר והם חיים בצמצום, ואילו המשיב 1 מצייר תמונה שונה (ואף הגיש הודעה בה טוען היא כי היא חיה חיי מותרות). ואולם המחלוקות בין המערערת למשיב 1 לעניין מצבה הכספי "האמיתי" של המבקשת רלבנטיות בעיקרן להליך פשיטת הרגל גופו, ודומה כי שם מקומן וכי קיים קושי להכריע בכל אותן מחלוקות (ובכלל זאת בטענת המשיב 1 כי המבקשת מגישה לכונס הנכסים הרשמי דו"חות פיקטיביים) במסגרת הדיונית המצומצמת שלפניי.

לבסוף אציין בעניין זה כי בהחלטה שניתנה לפני כשנה נערך איזון דומה, תוך מתן משקל לחסר בבקשה מחד גיסא ולמהות ההליך מאידך גיסא - החלטה מיום 5.9.2016 ברע"א 4199/16. על החלטה זו הגיש המשיב 1 ערעור (בש"א 7450/16) וערעורו נדחה תוך שנקבע כי ההחלטה "מאזנת כראוי בין האינטרסים השונים המתקיימים במקרה דנן" (פסק דין מיום 14.11.2016). כך גם בענייננו מלאכת איזון דומה מובילה למסקנה כי הגם שאין מקום להיעתר לבקשה במלואה, הרי שבקביעת סכום העירבון יש ליתן משקל למהות ההליך ולכך שהמבקשת נתונה בהליך פשיטת רגל.

לאחר שאיזנתי בין כל השיקולים הרלבנטיים החלטתי להפחית את האגרה למחצית מן השיעור הקבוע בדין (246.5 ש"ח) ואת העירבון להעמיד על סך של 5,000 ש"ח.

אגרה ועירבון כאמור ישתלמו ויופקדו בתוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטתי זו. בהיעדר תשלום או הפקדה, יימחק ההליך או יירשם לדחיה, לפי העניין.

בשולי הדברים אציין כי מהודעת המשיב 1 עולה כי המבקשת לא המציאה לידיו את תשובתה לתגובות. היות ולא היה בתשובתה כדי לשנות מהחלטתי לא מצאתי לעכב את המתן ההחלטה מטעם זה, אך המבקשת נדרשת להסדיר את ההמצאה (ככל שהדבר לא נעשה עד עתה).