בש"א 7450/16 עו"ד איתן ארז נ. רחל סייג סופר

1.

ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי זיו בע"א 4199/16-א' מיום 5.9.2016, במסגרתה התקבלה חלקית בקשת החייבת (להלן: המשיבה ) לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון.

2.

המשיבה הגישה ערעור לבית משפט זה על החלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 21.3.2016, ובמסגרתו עתרה לפטור מאגרה בעירבון. כאמור, הרשם קיבל חלקית את בקשת הפטור, וקבע כי בנסיבות המקרה ולאור מהות ההליך – בקשות פטור המוגשות על ידי החייב במסגרת ערעורים שעניינם פשיטת רגל – יש מקום לפטור את המשיבה מתשלום אגרה ולהסתפק בחיובה בעירבון מתון בסך של 4,000 ש"ח. זאת, לאחר שהרשם ציין כי המשיבה מצויה בהליכי פשיטת רגל – כך שניתן להניח כי מצבה הכלכלי אינו מן המשופרים, ולאחר שקבע כי בתגובת המערער וכונס הנכסים הרשמי (הוא המשיב 2 בבקשת הפטור) אין התייחסות מספקת לתשתית העובדתית והראייתית שהונחה על ידי המשיבה. עם זאת, הרשם מצא כי המשיבה לא הרימה את הנטל להוכיח שאין ביכולתה להסתייע בסביבה הקרובה לצורך גיוס העירבון, וכן כי סיכוייו של הערעור אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה פטור מלא מעירבון.

3.

המערער, הוא הנאמן לנכסי המשיבה, טוען כי הרשם שגה בהחלטתו, ולא היה מקום לקבוע סכום עירבון כה נמוך. תחילה, המערער עומד על טענותיו כי המשיבה היא מתדיינת סדרתית שמציפה את המערכת המשפטית בעשרות ערעורי סרק, אשר נועדו להתיש את המעורבים כך שלבסוף לא תשלם את הכסף שהיא חייבת לנושייה הרבים. המערער מוסיף וטוען כי רשמי בית המשפט מפחיתים כדרך קבע את סכום העירבון המושת על החייבת, וכתוצאה מכך אין מקור פירעון להוצאות שנפסקות נגדה. בהמשך לכך, המערער סבור כי קיים חשש ממשי כי גם במקרה דנן המשיבה לא תשלם את הוצאותיהם של המשיבים בערעור. כמו כן, המערער מפנה לפסיקה של בית משפט זה שניתן בעניינה של המשיבה, בה נקבע כי הטלת ערובה להוצאות המשיבים הוא צעד הולם, ראוי ומתחייב. בנוסף, המערער גורס כי מדובר בהליך חסר סיכוי וכי הדבר מהווה טעם נוסף לקבלת ערעורו. על כן, המערער מבקש מבית משפט זה להגדיל את סכום העירבון שנקבע לסכום הולם ומשמעותי.

4.

לאחר שבחנתי בעיון את הודעת הערעור ועיינתי בקפידה בהחלטת הרשם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"מ 656/16 אזוב נ' יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה – מחוז ירושלים , פסקה 5 (16.3.2016); בש"א 7176/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (17.11.2015 )) .

החלטתו של הרשם מנומקת ומפורטת, ולא מצאתי בה פגם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. ניכר כי כלל טענותיו של המערער – ובפרט טענותיו הנוגעות לאופן התנהלותה של המשיבה במסגרת הליכי פשיטת רגל, כבר נדונו ונדחו על ידי הרשם, ובערעורו לא הוצג כל טעם חדש שיש בו כדי להצדיק התערבות בהחלטה. אף לגופו של עניין, סבורני כי החלטתו של הרשם נכונה וצודקת בנסיבות העניין, ומאזנת כראוי בין האינטרסים השונים המתקיימים במקרה דנן. אשר על כן, דין הערעור להידחות.

5.

סוף דבר, הערעור נדחה.