רע"א 1377/17 אילניר וראיין נ. יעל כהן

המבקשת עותרת לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

עיינתי בבקשה, בתגובות המשיבים ובתשובה לתגובה (אשר המועד להגשתה הוארך, כמבוקש).

המבקשת ציינה כי היא מקבלת גמלת הבטחת הכנסה (אך אעיר כי האישור שצורף אינו עדכני), היא הציגה אישור על ייצוג משפטי מטעם הלשכה לסיוע משפטי בהליך אחר, לטענתה פונתה מדירת מגוריה, ונוכח מצבה הכספי סכומי האגרה והעירבון הופחתו בערכאה קמא (והיא הופטרה מתשלום אגרה וחוייבה בעירבון בשיעור מופחת בהליך נוסף).

ואולם, חרף נתונים אלו, אשר דרך כלל מצדיקים לפחות הפחתה משמעותית של סכומי האגרה והעירבון, לא מצאתי להורות כן בעייננו והחלטתי לדחות את הבקשה (תוך מתן משקל מסוים למצב הכלכלי הנטען בקביעת סכום העירבון).

המשיבים טוענים בתגובות שהגישו כי המבקשת הסתירה בבקשה סכומים ונכסים שברשותה - סכום כספי שקיבלה מהמשיבה 1 בהתאם לפסק דין שניתן בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים וכן את העובדה שהיא ירשה מהוריה 2/3 מזכויות בדירה, וזו נמכרה בפירוק שיתוף בסכום ניכר. במענה לכך טוענת המבקשת כי כספי תמורת הדירה מוחזקים בידי כונס נכסים וטרם חולקו, וכי לא נותרה בידיה יתרה מהסכום ששילמה לידיה המשיבה 1. אציין כי גם אם כך הדבר היה על המבקשת לפרוש כבר בבקשתה תשתית עובדתית מלאה, ולציין למשל את סכום הירושה אותו היא עתידה לקבל, וכן לציין כי המשיבה 1 שילמה לה סכום כספי ולהוכיח כי לא נותר בידיה מאום ממנו. מכל מקום, גם אם בתשובה ניתן מענה, ולו חלקי, לטענות האמורות, קיימים בבקשה חוסרים אשר בשלהם אין מקום להיעתר לבקשה:

תדפיס חשבון הבנק שצורף לבקשה אינו עדכני וכך גם מועד אימות התצהיר התומך בבקשה (אלו נכונים לכשמונה וחצי חודשים לפני מועד הגשת הבקשה). כמו כן, המבקשת מיוצגת בהליך זה ולא הוכיחה את אופן תשלום שכר הטרחה. כן צודקים המשיבים בטענתם כי המבקשת לא הבהירה כיצד גייסה והפקידה את הסכומים שבהפקדתם חוייבה בערכאות קמא (בערכאה הדיונית הפקידה סך של 15,000 ש"ח ובערכאת הערעור הפקידה סך של 10,000 ש"ח).

בהתייחס לעירבון אוסיף כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח חוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה. לבקשה צורף אמנם מכתב של אחות המבקשת בו היא טוענת כי אין באפשרותה להלוות לה סכום נוסף מעבר לזה שהלוותה לה (לפי הנטען סך של 35,000 ש"ח) אך מעבר לכך שמצבה הכלכלי של האחות לא הוכח, לא הוכיחה המבקשת כי אין באפשרותה להסתייע בקרובים ומכרים אחרים (למשל בתצהיר שצורף כנספח ט' (הנכון למאי 2016) נטען "אין לי קשר עם אחים אחרים שיש להם יכולת כלכלית לסייע", אך מצבם של אותם אחים לא פורט ולא הוכח) (וראו בש"א 9998/09

ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , פסקה 3 (17.12.2009)).

כמו כן, המבקשת טענה בבקשתה כי למשיבה 1 חוב כלפיה. אולם המשיבה 1 מכחישה טענה זו וטוענת כי ההפך הוא הנכון. אין מקום להכריע במחלוקת זו במסגרת הדיונית הנוכחית, והיות ונוכח ריבוי ההליכים בין הצדדים אין בידי לקבוע כי למשיבה 1 חוב חלוט ושאינו שנוי במחלוקת כלפי המבקשת, אין מקום לאפשר הפקדת הודעת קיזוז חלף עירבון להבטחת הוצאותיה.

עוד יש ליתן בענייננו משקל ממשי, ביחס לקביעת סכום העירבון, לסיכוייו הנחזים של ההליך. אציין בעניין זה כי מדובר בהליך "בגלגול שלישי" הנסב על פסק דין אשר דחה ערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (ובמאמר מוסגר יצוין כי גם בערכאה הדיונית חוייבה המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים). בנסיבות אלו סיכויי ההליך אינם תומכים, על פניהם, במתן פטור מהפקדת עירבון, ויש מקום לקבוע עירבון בשיעור הולם להבטחת הוצאות המשיבים.

מטעמים אלו הבקשה לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדחית.

יחד עם זאת לא מצאתי להיעתר לבקשת המשיבה 1 להורות על הפקדת סך של 60,000 ש"ח, סכום החורג משמעותית מסכומי העירבון המקובלים בבית משפט זה בהליכים כגון דא, ואף אין מקום להיעתר למבוקשה להתנות את הדיון בהליך זה בתשלום הוצאות או חיובים שנפסקו בעבר (שהרי ערכאה זו אינה לשכת הוצאה לפועל של חיובים קודמים).

המבקשת תשלם אגרה בשיעור הקבוע בדין ותפקיד עירבון, אשר לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים יועמד על סך של 20,000 ש"ח, וזאת בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה (ימי הפגרה יבואו במניין). בהעדר תשלום או הפקדה, יימחק ההליך או יירשם לדחיה, לפי העניין.