עע"מ 2152/17 ניסים עוג'ר נ. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין

המערער עותר לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

ההתרשמות העולה מן הבקשה היא כי מצבו הכספי של המערער - המקבל גמלת הבטחת הכנסה וכן סיוע בשכר הדירה - אינו מן המשופרים (וניתן להפנות גם להחלטת בית המשפט קמא מיום 17.5.2016 בה התקבלה בחלקה בקשת המערער לפטור מאגרה, וכן להחלטה מיום 26.2.2013 בע"א 1104/13). כן אציין כי גם המשיב, המתנגד לבקשה, אינו מתכחש לטענות בנוגע למצב הכספי. בנסיבות אלו החלטתי לפטור את המערער מתשלום האגרה.

אשר לעירבון - המשיב מתנגד כאמור למתן פטור מהפקדת עירבון. לטענתו סיכויי הערעור נמוכים ביותר, וכן קיים חשש ממשי שהמערער לא ישלם הוצאות בהן יחוייב (אם יחוייב).

לאחר עיון בחומר שלפניי סבורה אני כי מצבו הכלכלי של המערער - כמו גם פערי הכוחות בין הצדדים, מהות הערעור והעובדה שלא נפסקו הוצאות בערכאה קמא - מצדיקים להעמיד את העירבון על שיעור מתון ביותר.

יחד עם זאת, לא מצאתי לפטור את המערער באופן מלא מהפקדת עירבון. ראשית, המערער לא הרים את הנטל להוכיח חוסר יכולת להסתייע בסביבה הקרובה. אדגיש בהקשר זה כי אין להסתפק בנטען לעניין בניו הבגירים ללא פירוט ותיעוד, שהרי אין די "בהעלאת הטענה כי קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינו יכול לעזור למבקש פטור מעירבון. יש לגבות זאת בנתונים ובמסמכים המאמתים את היעדר יכולתו או היעדר מוכנותו" (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , פסקה 3 (17.12.2009)), מה גם שאין בבקשה כל פירוט לעניין בני משפחה ומכרים אחרים. כן אציין בהקשר זה כי בפסק דין שניתן בערעור על החלטת רשם בהליך קודם שהגיש המערער הובהר לו כי "לא די להוכיח דלות כלכלית, אלא גם ניסיון אקטיבי לגיוס כספים על מנת לעמוד בתשלום העירבון" (החלטה מיום 26.5.2013 בבש"א 3441/13). גם במקרה דנן לא הוכיח המערער כי עשה מאמצים מעין אלו.

שנית, בזהירות המתבקשת אוסיף כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם תומכים אף הם במתן פטור מלא מהפקדת עירבון.

בנסיבות העניין ולאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים, יועמד העירבון על סכום מתון של 1,500 ש"ח.

עירבון כאמור יופקד בתוך 30 ימים מעת המצאת ההחלטה (ימי הפגרה יבואו במניין). בהיעדר הפקדה, יירשם ההליך לדחיה.