פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
2763/17
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשת:
אדם טים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1.
גוטליב עיצוב שערי אלומיניום בע"מ
2. אלון לברן
בקשה לאיחוד דיון
בשם המבקשת: עו"ד
ניצחון גואטה
בשם המשיבים: עו"ד
יצחק פטר
החלטה
לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בתובענה ב-ת"א 23908-06-15, המתנהל בבית משפט השלום בפתח תקוה, עם הדיון ב-ת"א 22075-05-16, המתנהל בבית משפט השלום בתל אביב-יפו – ולקיימם במאוחד בתל אביב. עניינם של שני ההליכים באותו סכסוך כספי שנתגלע בין המבקשת למשיבה 1, שהמשיב 2 הוא מנהלה, על רקע התקשרות ביניהן לצורך ביצוע עבודות בפרויקט בנייה. בגדרי ת"א 23908-06-15 (השלום – פתח תקוה) הגישה המבקשת התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל, וניתנה לה רשות להתגונן; בעוד ש-ת"א 22075-05-16 (השלום – תל אביב) היא תובענה כספית שהגישה המבקשת בנוגע לאותה התקשרות.
בבקשה נטען כי שני התובענות חולקות תשתית עובדתית משותפת, קיים דמיון בין הסוגיות המשפטיות המתעוררות, ולצורך הכרעה בהן יידרש בירור של אותן שאלות; ומשכך איחוד הדיון יביא לייעולו ויחסוך זמן שיפוטי ללא שתיגרם הכבדה למי מהצדדים. יצוין כי שני ההליכים מצויים בשלבים מקדמיים בלבד, כאשר ב-ת"א 23908-06-15 (השלום – פתח תקוה) התקיימו שני דיונים מקדמיים שלאחריהם הוחלט ליתן כאמור רשות להתגונן; ואילו ב-ת"א 22075-05-16 (השלום – תל אביב) התקיימה ישיבת קדם-משפט אחת, שבסיומה הוחלט (כבוד השופט א' ברקאי ) על עיכוב ההליכים, עד להכרעה בהליך המקביל.
המשיבים מתנגדים לבקשה, בטענה כי משעוכבו ההליכים ב-ת"א 22075-05-16 (השלום – תל אביב) אין עוד מקום לאחד את הדיון, באשר העיכוב נותן מענה למכלול השיקולים הצריכים לשאלת האיחוד, דהיינו קיומם של הליכים מקבילים הנסובים על אותו עניין, החשש למתן החלטות סותרות ויעילות הדיון. בהקשר זה מודגש כי מנהל המבקשת כבר נחקר פעמיים בגדרי הדיון בבקשת ההתנגדות ב-ת"א 23908-06-15 (השלום – פתח תקוה), וכי הליך זה אינו צפוי להיות מורכב או ממושך.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ראשית יצוין כי אין מניעה עקרונית לאיחוד דיון בשני הליכים שאחד מהם עוכב, בנסיבות מסוימות (ראו בש"א 4104/14 קורנרסטון ק.ס.ד בע"מ נ' שפריר (24.6.2014)); ואולם בעניינו לא מצאתי מקום להורות על איחוד הדיון. אין חולק על כי אותה תשתית עובדתית ומשפטית משותפת לשני ההליכים, ובשל כך הגישו המשיבים לבית המשפט בתל אביב, עוד ביום 16.1.2017, בקשה לסילוק התביעה ב-ת"א 22075-05-16 על הסף, ולחלופין לעיכוב ההליכים. המבקשת התנגדה לאותה בקשה, תוך שציינה בהתנגדותה כי למשיבים עומדת האפשרות לפנות בבקשה לאיחוד הדיון – ורק משהתקבלה הבקשה לעיכוב הליכים החליטה המבקשת להגיש את הבקשה שלפניי. מכאן שהבקשה דנן נגועה לא רק בשיהוי, אלא שלמעשה אין עניינה אלא בניסיון "לעקוף" את החלטתו של בית המשפט בתל אביב, משזו לא נשאה חן בעיני המבקשת; ואכן היא מעלה בבקשה טענות שהן ערעוריות באופיין: "אין ולא היה מקום לעכב את ההליכים" – אך לטענות מעין אלה אין מקום במסגרת זו, שאיננה הליך ערעורי.
לנוכח כל האמור, ובהינתן שבעקבות ההחלטה על עיכוב הליכים אין עוד חשש למתן החלטות שיפוטיות סותרות, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ט
באדר התשע"ז (27.3.2017).
ש
ו פ ט ת