פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4104/14
לפני:
כבוד הנשיא א
'
גרוניס
המבקשים:
1. קורנרסטון ק.ס.ד בע"מ
2. ישראל פלדמן
3. יהודה ריצ
'
מן
נ ג ד
המשיבים:
1. הנה שפריר
2. צבי שפריר
בקשה לאיחוד דיון
תגובת המשיבים מיום 19.6.2014
בשם המבקשים:
עו"ד עודד הכהן
בשם המשיבים:
עו"ד אליעזר בן-חיים
החלטה
1.
לפניי בקשה לאיחוד הדיון בת"א 29214-09-12 (שלום – תל-אביב-יפו) (להלן – התובענה בתל-אביב ) עם ת"א 2499-01-13 (שלום – ירושלים) (להלן – התובענה
בירושלים ). התובענה בתל-אביב היא תביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשים ביום 11.9.2012. התובענה בירושלים היא תובענה שהגישה המבקשת 1 נגד המשיבים ביום 1.1.2013. הבקשה היא לאיחוד הדיון בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. בקשה קודמת שהגישו המבקשים לאיחוד הדיון בהליכים האמורים (להלן – הבקשה הקודמת ) נדחתה ביום 19.4.2013, מן הטעם שאין להורות על איחוד הדיון לאחר שעוכבו ההליכים בתובענה בירושלים. כן צוין בהחלטתי הנ"ל המחדל לפעול לפי החלטת בית משפט השלום בירושלים ולעדכנו במועד בדבר הגשת בקשה לאיחוד הדיון בתובענות הנדונות (בש"א 2518/13 קורנרסטון ק.ס.ד. בע"מ נ '
שפריר, פיסקה 4 (19.4.2013)).
2.
בבקשה שלפניי טוענים המבקשים כי ביום 17.4.2013 הגישו לבית משפט השלום בירושלים בקשה לביטול החלטתו בעניין עיכוב ההליכים בתובענה בירושלים. ביום 22.5.2014 ניתנה החלטתו של בית משפט השלום בירושלים לפיה, לא נמצא לנכון לבטל את ההחלטה הנ"ל בעניין עיכוב ההליכים בתובענה שלפניו. עם זאת, צוין באותה החלטה כי מסתבר שהוגשה לבית משפט זה בקשה לאיחוד הדיון בהליכים נושא הבקשה וכי אם יוחלט להיענות לה, הרי שלא יהיה עוד מקום לעכב את ההליכים בתובענה בירושלים. המבקשים טוענים כי התליית הדיון באחד ההליכים נושא הבקשה לא תביא לפתרונו של התיק האחר כיוון שהעובדות המקימות את הסעדים של כל אחד מן הצדדים שונות הן. לדעתם, איחוד הדיון בשני ההליכים הוא הפתרון הנכון והיעיל. כן הם מציינים כי בדיון היחיד שהתקיים בתובענה בתל-אביב, נאמר כי המבקשים רשאים להגיש בקשה לאיחוד ההליכים הנדונים.
3.
המשיבים מתנגדים לבקשה. אין הם חולקים על הדימיון בין התובענה בירושלים לבין התובענה בתל-אביב. עם זאת, הם טוענים כי הבקשה דנא חוזרת על הבקשה שנדחתה
בעבר, בלא כל טעם שיצדיק את הגשתה פעם נוספת. בהקשר זה, הם מדגישים כי בהחלטתו מיום 22.5.2014, דחה בית משפט השלום בירושלים את הבקשה לביטול החלטתו בדבר עיכוב ההליכים בתובענה בירושלים. בנוסף, הם מציינים כי מההחלטה הנ"ל עולה כי בית משפט השלום בירושלים כלל לא היה מודע לכך שהבקשה הקודמת לאיחוד הדיון נדחתה זה מכבר. לפיכך, לדעתם, המצב נותר כפי שהיה לפני שניתנה החלטתי מיום 19.4.2013 בבקשה הקודמת.
4.
דין הבקשה להתקבל. כפי שצוין עוד בהחלטתי מיום 19.4.2013 בבקשה הקודמת, אין חולק כי קיימת חפיפה ניכרת בין השאלות בהן יש להכריע בשני ההליכים נושא הבקשה. הדימיון בין השאלות המתעוררות בשני ההליכים והתועלת באיחוד הדיון בהם נזכרים גם בהחלטתו של בית משפט השלום בירושלים מיום 10.4.2013, בה הורה לעכב את ההליכים בתובענה בירושלים. כאמור, בהחלטתו מיום 22.5.2014 הבהיר בית משפט השלום בירושלים כי אם יוחלט להיענות לבקשה לאיחוד ההליכים הנדונים, הרי שלא יהיה עוד מקום לעיכוב ההליכים בתובענה בירושלים. לאור כל האמור, עמדתי היא כי יש לאחד את הדיון בהליכים נושא הבקשה. הדיון המאוחד יתקיים בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שבו הוגשה התביעה המוקדמת בזמן.
5.
הבקשה מתקבלת. הנני מורה, מכוח סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על העברת הדיון בת"א 2499-01-13 (שלום – ירושלים) לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ועל איחוד הדיון שם עם ת"א 29214-09-12 (שלום – תל-אביב-יפו). בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ו בסיון התשע"ד (24.6.2014).
ה נ ש י א