החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 2782/13 מייק ואן קול נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחהבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשם שלא לפסול עצמו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשם שלא לפסול עצמו, שהוגשה באיחור של כמעט חודשיים. המבקש לא צירף אסמכתאות לטענה כי ניסה למצוא עורך דין ולא פירט אותה. נקבע כי סיכויי ההליך, הנבחנים לפי אמת המידה של בקשות פסלות, אינם תומכים במתן הארכה.

העובדות

המבקש ביקש להאריך מועד להגשת ערעור על החלטת הרשם מיום 6.2.2013 שלא לפסול עצמו. ההחלטה הומצאה למבקש ביום 13.2.2013 והבקשה הוגשה ביום 18.4.2013, באיחור של כמעט חודשיים. המבקש טען כי פנה לעורכי דין ולא יכול היה לשלם את שכרם.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת ערעור על החלטת הרשם שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו?

הלכות

  1. 1

    בקשת הארכת מועד שהוגשה באיחור ניכר, ללא אסמכתא לטענה על כשל בחיפוש עורך דין, דינה להידחות

    ״הבקשה הוגשה כמתואר באיחור ניכר והמבקש לא צירף כל אסמכתא לתמיכה בטענתו כי העיכוב בהגשת ההליך נבע מכך שנעשה על ידו ניסיון״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סיכויי ההליך שאינם תומכים במתן ארכה נבחנים גם לאור אמת המידה לבקשות פסלות של חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים

    ״סיכויי ההליך אינם תומכים אף הם במתן ארכה להגשתו וזאת נוכח אמת המידה הנוהגת עימנו לעניין בקשות פסלות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור
  • איחור ניכר
  • משוא פנים
  • חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים
  • עורך דין
  • תקנות סדר הדין האזרחי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בירושלים

בש"א

2782/13 - א'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקש:

מייק ואן קול

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

בבקשה שבפניי עותר המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשם שני מיום 6.2.2013 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו "בכל התיקים בהם המבקש הוא בעל דין". ההחלטה הומצאה לידי המבקש ביום 13.2.2013, ומכאן כי היה באפשרותו להשיג עליה עד ליום 23.2.2013 (ראו תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) וכי הבקשה - אשר הוגשה רק ביום 18.4.2013 - הוגשה באיחור של כמעט חודשיים.

בבקשתו מציין המבקש כי הבקשה הוגשה "באיחור מה" שכן פנה למספר עורכי-דין אך לא היה באפשרותו לשלם את הסכומים שנדרשו על ידם. עוד טוען המבקש כי החלטת הרשם מבוססת "על שיקולים זרים ועל דעה קדומה".

2.

דין הבקשה להידחות.

הבקשה הוגשה כמתואר באיחור ניכר והמבקש לא צירף כל אסמכתא לתמיכה בטענתו כי העיכוב בהגשת ההליך נבע מכך שנעשה על ידו ניסיון, אשר כשל, למצוא עורך-דין אשר ייצגו ולא פירט טענתו זו כנדרש. כן לא הבהיר המבקש מדוע לא הוגשה על ידו כל בקשה להארכת מועד טרם שחלף המועד להגשת ההליך עד למיצוי פניותיו הנטענות לעורכי-דין. לכך יש להוסיף כי סיכויי ההליך אינם תומכים אף הם במתן ארכה להגשתו וזאת נוכח אמת המידה הנוהגת עימנו לעניין בקשות פסלות - "חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים" - כמו גם נוכח כלליותה של בקשת הפסלות כעולה מן ההחלטה נשוא הבקשה דנן.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט באייר תשע"ג (9.5.2013).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"א 2783/15מייק ואן קול נ. מדינת ישראלהחלטה
  • עע"מ 1753/13עמותת תושבים למען מווה צדק נ. הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה,פסק-דין

הלכות

  1. 1בקשת הארכת מועד שהוגשה באיחור ניכר, ללא אסמכתא לטענה על כשל בחיפוש עורך דין, דינה להידחות
  2. 2סיכויי ההליך שאינם תומכים במתן ארכה נבחנים גם לאור אמת המידה לבקשות פסלות של חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים