בש"א 283/04 רחמים לסרי נ. קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

לפניי בקשה להעברת מקום דיון בת.א. 38877/03 מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו לבית משפט השלום בחיפה.

לאחר שהתברר כי בית משפט השלום בתל-אביב דן – עובר להגשתה של הבקשה – בטענת שיהוי והעדר סמכות מקומית שהעלה המבקש במסגרת בקשה לדחייה על הסף, התבקשה עמדתו של בית משפט השלום לעניין העברת מקום הדיון.

בית משפט השלום (השופט מ' סובל) הודיע כי לטעמו אין מקום וצורך אמיתי להורות על העברת התיק לבית משפט אחר. בנסיבות אלה, לא ניתן להיעתר לבקשה להעביר את התיק לבית משפט אחר מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. סעיף 78 לחוק מורה אותנו כדלקמן:

"ענין שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר ; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו ".

(ההדגשות אינן במקור).

נמצא, כי ללא הסכמת בית משפט השלום שדן בטענות הסף של המבקש, לא תינתן הוראה להעברת הדיון.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.