החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 29/18 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשת ארכה שנייה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נתן ארכה שנייה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת. נקבע כי העיכוב נבע בעיקרו מההמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי ולא מהמבקש, וכי הבקשה הוגשה טרם חלוף המועד שנקבע. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקש ביקש ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה שדחה תביעה לאכיפת פסק חוץ. בקשת הארכה הראשונה ניתנה בשל פנייה ללשכה לסיוע משפטי, שדחתה את הבקשה לסיוע. המשיבה התנגדה לבקשה השנייה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור לאחר חלוף המועד שנקבע, כאשר העיכוב נבע מההמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי?

הלכות

  1. 1

    העיכוב בהגשת ההליך נבע בעיקרו מההמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי ולא מהמבקש, ולכן אין למנוע מהמבקש להגיש הליך ערעורי

    ״הרושם העולה מן החומר שלפניי הוא כי העיכוב בהגשת ההליך אכן נבע בעיקרו מן ההמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הגשת בקשת ארכה טרם חלוף המועד להגשת ההליך מונעת התגבשות הסתמכות המשיבה על סופיות פסק הדין, וזה נתון שיש לתת לו משקל

    ״כך שהסתמכותה של המשיבה על סופיות פסק הדין לא התגבשה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ארכה
  • בקשת רשות ערעור
  • סיוע משפטי
  • אכיפת פסק חוץ
  • סופיות פסק הדין
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

29/18 -

ה'

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

פלונית

בקשה להארכת מועד

החלטה

1.

המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בו נדחה ערעור שהגיש על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אשר דחה תביעה מטעמו להורות על אכיפת פסק חוץ.

בקשה זו היא בקשת ארכה שניה. הבקשה הראשונה הוגשה ביום 2.1.2018 והתבקשה בה ארכה נוכח פנייתו של המבקש ללשכה לסיוע משפטי, אשר עורך דין מטעמה ייצג את המבקש בבית המשפט המחוזי, בבקשה לסיוע בייצוגו בערכאה זו. על פי הנטען הטיפול בבקשתו התעכב בשל נסיבות אישיות של הגורם הממונה בלשכה לסיוע משפטי, ובנסיבות אלו ובהסכמת המשיבה ניתנה ארכה להגשת ההליך עד ליום 1.2.2018 (החלטה מיום 8.1.2018). ביום 31.1.2018 הוגשה הבקשה שלפניי בה צוין כי הבקשה למתן סיוע משפטי נדחתה ביום 15.1.2018, וכי נדרשת ארכה נוספת על מנת שיתאפשר לעורך הדין אשר נטל על עצמו את ייצוגו של המבקש ללמוד את החומר ולהכין את ההליך הערעורי.

זו הפעם מתנגדת המשיבה למבוקש.

2.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה סבורה אני כי הכף נוטה לקבלת הבקשה.

ראוי היה אמנם להגיש את בקשת הארכה השניה מיד לאחר שהתקבלה בידי המבקש

החלטת הלשכה לסיוע משפטי לדחות את בקשתו למתן סיוע משפטי (על פי המצוין בבקשה ההחלטה התקבלה ביום 15.1.2018), ולא כשבועיים לאחר מכן.

עם זאת, במהות הדברים הרושם העולה מן החומר שלפניי הוא כי העיכוב בהגשת ההליך אכן נבע בעיקרו מן ההמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי, ושלא בעטיו של המבקש. כן יש ליתן משקל לכך שבקשת הארכה השניה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי כפי שנקבע בהחלטה מיום 8.1.2018, כך שהסתמכותה של המשיבה על סופיות פסק הדין לא התגבשה (למשקלו של נתון זה השוו: החלטת כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ברע"א 3776/16 גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)). כמו כן, הגם שבא-כוח המבקש ייצג אותו בהליך קודם שהתנהל בבית משפט זה בין הצדדים, ניתן להניח כי אכן עליו ללמוד את ההתפתחויות שאירעו והחלטות הערכאות קמא.

בנסיבות אלו סבורה אני כי הכף נוטה למסקנה כי אין מקום לחסום את דרכו של המבקש להגשת הליך ערעורי מטעמו בבית משפט זה, והבקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעורי מתקבלת אפוא. בהתחשב בכך שהמועד אשר עד אליו התבקש הארכה חלף, רשאי המבקש להגיש בקשת רשות ערעור מטעמו עד ליום 10.4.2018.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, י"א בניסן התשע"ח (27.3.2018).

ליאת בנמלך, שופטת

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1העיכוב בהגשת ההליך נבע בעיקרו מההמתנה להחלטת הלשכה לסיוע משפטי ולא מהמבקש, ולכן אין למנוע מהמבקש להגיש הליך ערעורי
  2. 2הגשת בקשת ארכה טרם חלוף המועד להגשת ההליך מונעת התגבשות הסתמכות המשיבה על סופיות פסק הדין, וזה נתון שיש לתת לו משקל