בש"א 2925/14 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

המבקש עותר למתן ארכה להגשת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.7.2013, בו נדחה ערעור שהגישו המבקש, אביהם של שלושה קטינים, ואמם של אותם קטינים, על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים אשר הכריז על הקטינים כבני אימוץ, בתנאים שנקבעו בפסק הדין.

הבקשה שבפניי נפתחה ביום 24.4.2014, ומן החומר שבתיק עולה כי המבקש ניסה להגיש הליך ערעורי לראשונה ביום 12.1.2014 אך זה לא התקבל לרישום בשל האיחור בהגשתו.

עוד יצוין להשלמת התמונה כי המבקש הגיש את הבקשה בעצמו, אך בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי היו הוא ואם הקטינים מיוצגים בידי עורכת-דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

בשים לב למועד בו ניתן פסק הדין, הרי שגם אם נראה את המועד הרלבנטי כמועד בו פנה המבקש לראשונה לבית משפט זה, בינואר 2014, הניסיון להגיש את ההליך נעשה באיחור ניכר. הטעם אותו ציין המבקש לאיחור זה הינו כלשונו "אי קבלת ההחלטה של בית המשפט המחוזי בזמן".

על רקע זה ביקשתי מעורכת דינו של המבקש בבית המשפט קמא, עורכת הדין אקרמן, להודיע באיזה מועד הומצא פסק הדין לידיה ובאיזה מועד יידעה את המבקש אודותיו, וזו הודיעה כי פסק הדין הומצא לה ביום 18.7.2013 וכי ביום 20.7.2013 מסרה עותק שלו לידי המבקש, ואף צירפה להודעתה עותק של פסק הדין בחתימת ידו מאותו תאריך.

בהינתן האמור אין כל יסוד לטענת המבקש לפיה לא קיבל את פסק הדין "בזמן", ואין בבקשה כל עוגן אחר המהווה "טעם מיוחד" העשוי להצדיק מתן ארכה. עוד אציין כי לא נעלמו מעיני מהות ההליך ורגישותו וכן העובדה שהמבקש אינו מיוצג, אך בו בזמן יש ליתן משקל גם לחלוף הזמן ולאינטרס הסופיות כמו גם לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הינו הליך ב"גלגול שלישי" בו מעונין המבקש להשיג על פסק דין מנומק שניתן פה אחד במותב תלתא, ועל כן על פני הדברים סיכויי ההליך אינם תומכים אף הם במתן הארכה המבוקשת.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.