בש"א 2971/08 איסד ישראל טלקום בע"מ נ. יורופיאן אנטרטיינמנט טלויזיון בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

1.

ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשר קיבל את תביעת המשיבה נגד המבקשים וקבע כי על המבקשים לשאת בחוב המשיבה בסכום של כ-7 מיליון ₪. תביעה נגד נתבע נוסף (נתבע 5 נדחתה). פסק הדין ניתן ביום 24.10.2007 ולטענת המבקשים הומצא לבא-כוחם ביום 26.11.2007. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 1.4.2008. נטען בה כי מבקשים 3 ו-4 לא ידעו על פסק הדין עד לפני שבועות ספורים וכי טרם בוצעה מסירה אישית של פסק הדין בכתובתם של מבקשים 3 ו-4 בארה"ב. המבקשים סבורים כי גבוהים סיכוייהם לזכות בערעור, בין היתר משום שבידיהם ראיות חדשות, בדמות תצהיר של נתבע 5, שעשויות להאיר באורח חדש את כל הפרשה. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הארכת מועד הקבוע בחיקוק טעונה "טעם מיוחד" (סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). למותר לציין כי המועד להגשת ההליך נמנה מעת המצאת פסק הדין לבא-כוחם של המבקשים, שהינו מיופה כוחם לקבל כתבי בי דין, ולא מעת מסירת פסק הדין לידי מבקשים 3 ו-4. במצב דברים זה, נדרשים המבקשים להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת הערעור. שאלת קיומו של "טעם מיוחד" מבוססת על איזון בין שתי מגמות עיקריות. מגמה אחת הינה הקפדה על קיום הליכים במועדם, המבוססת, בין היתר, על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים. מגמה שנייה, עניינה התחשבות באינטרסים אחרים שיש בהם כדי לאפשר סטייה מן המועדים הקבועים בדין (ראו, בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל , (לא פורסם, 20.10.2004)).

3.

המבקשים לא עמדו בנטל להוכיח קיומו של "טעם מיוחד". בקשתם הוגשה באיחור ניכר של כחודשיים וחצי. הבקשה כלל אינה נתמכת בתצהיר ובתיעוד כלשהו. במצב דברים זה, ונוכח העובדה שפסק הדין הומצא לעורך דינם של המבקשים כארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה, והבקשה הוגשה כמה שבועות לאחר שלטענת המבקשים נודע למבקשים 3 ו-4 על פסק הדין, גובר השיקול בדבר סופיות הדיון והצורך להציב גבול להתמשכות הליכים. גם בהנחה שבזמנו לא ידעו המבקשים 3 ו-4 על פסק הדין שנמסר לבא כוחם, כנטען בבקשה, הדבר אינו עולה כדי "טעם מיוחד". ככל שהמבקשים לא עמדו בקשר רציף עם בא כוחם, אין הדבר מעניינו של בית המשפט. הקשר בין עורך דין לשולחו הוא עניין ליחסים ביניהם בלבד (ראו ב"ש 39/89 אנגל נ' בנק צפון אמריקה

(בפירוק) (לא פורסם, 20.1.1989)).

יש לזכור כי ככול שמשך האיחור הוא רב יותר, כך גובר בהתאמה כובד הטעמים הנדרשים על מנת להיעתר לבקשה, שכן חלוף הזמן מעצים את האינטרס הציבורי והאינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות ההליכים (ראו, בש"א 6404/04 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.9.2004)). זאת ועוד, לא הובהר די הצורך מדוע המבקשים התמהמהו מאז נודע להם על פסק הדין ועד להגשת הבקשה שלפני.

הבקשה נדחית איפוא. המבקשים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך-דין בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מעת ההחלטה ועד לתשלום בפועל.