החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3028/03 ציון גבאי נ. בנק מסד בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף. נקבע כי המועד של 15 ימים מיום מתן פסק הדין הוא קצר ונקבע לצורך סופיות ההליכים, וכי טעות בדין והמתנה לנוסח הכתוב אינן מהוות טעם מיוחד. לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקש ביקש דיון נוסף בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון, שקבע כי לא נתקיימו עילות לערעור בגלגול שלישי. לטענת המבקש קיבל את פסק הדין ביום 9.3.03 והגיש את הבקשה 18 ימים לאחר מכן. פנייתו לבית המשפט השתהתה מעבר למידה ביחס לאופי הפסק הקצר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף לאחר חלוף 15 הימים הקבועים בתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף?
  2. 2.האם טעות בדין לגבי מועד ההגשה, וההמתנה לקבלת הנוסח הכתוב של ההחלטה, מהווים טעם מיוחד להארכת מועד?

הלכות

  1. 1

    מועד הגשת בקשה לדיון נוסף הוא קצר ונקבע במכוון להבטיח סופיות הליכים, ולכן דרישת הטעם המיוחד להארכתו נבחנת בקפידה מוגברת.

    ״המדובר בלוח מועדים קצר, אשר נקבע בכוונת מכוון על מנת להבטיח את סופיותם של ההליכים בבית משפט זה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טעות בדין לגבי מועד ההגשה אינה מהווה טעם מיוחד להארכה כאשר המבקש יכול היה לבדוק את לוח הזמנים ללא קושי ולא נקט בשקידה סבירה.

    ״המבקש היה יכול לבדוק, ללא קושי, את לוח הזמנים להגשת ההליך, ומשלא עשה כן, לא נקט בשקידה סבירה, ואין מקום להאריך לו את המועד לנקיטת ההליך.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • בקשה לדיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • שקידה סבירה
  • עיוות דין
  • ערעור בגלגול שלישי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

3028/03

בפני:

כבוד הרשם עודד שחם

המבקש:

ציון גבאי

נ ג ד

המשיב:

בנק מסד בע"מ

בקשה להארכת מועד

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף.

פסק הדין נשוא הבקשה ניתן ביום 27.2.03. פסק הדין אוחז שורות אחדות, אשר עיקרן בקביעת כב' ההרכב כי "לא נתקיימו העילות המצדיקות קיום ערעור בגלגול שלישי. לא זו בלבד שלא מתעוררת סוגיה משפטית בעלת חשיבות כללית, אלא שאף שוכנענו, כי למבקש לא נגרם עיוות דין". לטענת המבקש, התקבל פסק הדין בידיו ביום 9.3.03. הבקשה הוגשה 18 ימים לאחר קבלת פסק הדין בידי המבקש, על פי טענתו. המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין, להבדיל מיום המצאתו. המדובר בלוח מועדים קצר, אשר נקבע בכוונת מכוון על מנת להבטיח את סופיותם של ההליכים בבית משפט זה. על רקע זה, אף נתפרשה דרישת הטעם המיוחד להאריך מועד זה בקפידה, ונקבע כי המדובר בטעם מיוחד מוגבר ביחס לזה הנדרש ברגיל לצורך הארכת מועד הקבוע בחיקוק (ראו לעניין זה תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984; המ' 589/68 אנטוריה נ' פיירמנס פנד חברה לביטוח בע"מ , פ"ד כב(2) 699, 700). מועד זה, לשיטת המבקש, חלף ביום 14.3.03. בהתחשב בנימוקיו התמציתיים של פסק הדין, מיום קבלת פסק הדין בידיו ועד ליום 14.3.03 עמד לרשות המבקש פרק זמן מספיק לצורך הגשת בקשה לדיון נוסף. וודאי הוא ,שלא היה מקום להמתנת המבקש עד ליום 24.3.03 – כגירסתו – בו ביקש להגיש את העתירה לדיון נוסף לבית המשפט. בהתחשב באופיו של פסק הדין, אשר אינו מורכב או רחב היקף, פנייתו של המבקש לבית המשפט השתהתה מעבר למידה. גם אם השתהות זו היתה נעוצה בטעות בדין של המבקש, אשר סבר כי נתונים לו 15 ימים מקבלת פסק הדין הכתוב בידיו, אין בטעות זו, בנסיבות העניין, משום טעם מיוחד למתן ארכה. המבקש היה יכול לבדוק, ללא קושי, את לוח הזמנים להגשת ההליך, ומשלא עשה כן, לא נקט בשקידה סבירה, ואין מקום להאריך לו את המועד לנקיטת ההליך. גם הסבריו של המבקש, כי לאחר קבלת פסק הדין פנה לייעוץ משפטי ושקד על הכנת הבקשה וגיוס אגרת בית המשפט, אינם מבהירים מדוע, לכל הפחות, לא פנה במועד בבקשת ארכה מתאימה לבית המשפט, ודחה את פנייתו עד לחלוף כחודש ממועד מתן פסק הדין. בוודאי שאין בטיעונים אלה כדי להצביע על טעם מיוחד למתן ארכה, על פי אמת המידה עליה עמדתי.

אציין, כי לטענת המבקש בעת קבלת החלטת בית המשפט בידיו חלפו 14 ימים מנתינתה. מטענה זו משתמע, כי עמדת המבקש היא כי החלטת בית המשפט ניתנה עוד ביום הדיון, הוא יום 24.2.02. בהתחשב באופייה של ההחלטה, לא היתה כל סיבה מדוע ימתין המבקש עד לקבלת הנוסח הכתוב לצורך הכנת בקשה לדיון נוסף, ולא היתה כל מניעה שיכין את בקשתו בטרם קבלת הנוסח הכתוב, ויפנה בבקשה לבית המשפט לאחר קבלתו. במצב זה, גם אין יסוד לטענת המבקש כאילו נדהם, ביום 9.3.03, מכך שבקשת הרשות לערער שהגיש נדחתה. במצב זה המתנתו של המבקש לקבלת הנוסח הכתוב לצורך תחילת הפעולות לשם הגשת בקשה לדיון נוסף לא היתה סבירה בנסיבות העניין, ובוודאי שלא ניתן לראותה כטעם מיוחד למתן ארכה כמבוקש. אוסיף, במענה לטענתו של המבקש כי במצב שנוצר נותר לו, על פי הדין, יום אחד לצורך הגשת עתירה לדיון נוסף, כי אילו היה פונה בבקשת ארכה תוך פרק זמן סביר מקבלת ההחלטה בידיו, יתכן כי היה עומד בנטל לצורך קבלת ארכה כמבוקש. כמוסבר, פנייתו של המבקש לבית המשפט השתהתה 15 ימים מקבלת ההחלטה בידיו, ובנסיבות העניין, השתהות זו לא היתה סבירה, ואינה יכולה להצדיק את הארכה המבוקשת.

אוסיף, כי נוכח פסק הדין, ולמקרא הבקשה לדיון נוסף, נראה לי כי אין הבקשה מגלה על פניה טעם ממשי לדיון נוסף, במידה אשר היתה עשויה לסייע למתן ארכה במקרה זה.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"ט בניסן תשס"ג (1/5/2003).

עודד

שחם

רשם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 2453/04גבאי ציון עוד נ. בנק מסד בעמהחלטה

הלכות

  1. 1מועד הגשת בקשה לדיון נוסף הוא קצר ונקבע במכוון להבטיח סופיות הליכים, ולכן דרישת הטעם המיוחד להארכתו נבחנת בקפידה מוגברת.
  2. 2טעות בדין לגבי מועד ההגשה אינה מהווה טעם מיוחד להארכה כאשר המבקש יכול היה לבדוק את לוח הזמנים ללא קושי ולא נקט בשקידה סבירה.