פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
3049/12 - א'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המבקש:
מאיר שושן
נ ג ד
המשיבים:
1. בסה רימה
2. יהושע הורוביץ
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
1.
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.2.2012, במסגרתו נדחתה תביעתו של המבקש לאכיפת זיכרון דברים. פסק-הדין ניתן בהעדר הצדדים, והומצא למבקש ביום 23.2.2012. בהתאם לכך, ובשים לב לפגרת הפסח, המועד האחרון להגשת ערעור על פסק-הדין היה ביום 16.4.2012. בהקשר זה, יובהר כי תקנה 1(2) לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983, קובעת כי פגרת הפסח מסתיימת ביום כ"א בניסן. בשנת תשע"ב היה זה ביום 13.4.2012. היום שלמחרת היה יום שבת, אשר מהווה יום מנוחה (ראו: סעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948). בהתאם לסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה - סייג שאינו מתקיים במקרה דנן. בהתחשב בכל אלה, מתבקשת המסקנה כי יש לכלול את יום שבת ה-14.4.2012 במניין 45 הימים להגשת ערעור. לפיכך, המועד האחרון להגשת הערעור מטעם המבקש היה ביום 16.4.2012. ההליך שבכותרת הוגש ביום 17.4.2012, קרי- באיחור של יום אחד.
2.
לטענת בא-כוח המבקש בבקשה ובתצהיר שהוגש, האיחור בהגשת הערעור מקורו בשגגה בתום-לב במניין הימים, שנבעה מכך שטעה לחשוב כי יום שבת שלאחר פגרת הפסח אינו נכלל בספירת הימים (לפי הנטען, הטעות נתגלתה בעת הגשת כתב הערעור למזכירות בית-המשפט). עוד נטען כי משך האיחור קצר, וכי סיכויי הערעור טובים באופן התומך בקבלת הבקשה. המשיבה 1 הודיעה כי היא מתנגדת לבקשת האורכה. המשיב 2 מסכים לבקשה.
3.
על דרך הכלל, טעות במניין הימים אינה בבחינת "טעם מיוחד" לאיחור בהגשת הליך ערעורי, בנסיבות בהן ניתן היה להימנע מהטעות. כך במיוחד, כאשר מדובר בבעל-דין מיוצג. יחד עם זאת, אין מדובר בכלל מוחלט, ועל כל מקרה להיבחן לפי נסיבותיו. במקרה דנן, משך האיחור בהגשת ההליך הינו יום בודד. אמת, גם איחור קצר - ולו של יום אחד - מצריך הוכחת "טעם מיוחד". ואכן, בא-כוח המבקש פירט בטיעוניו את סיבת האיחור. מההסברים הנתמכים בתצהיר לעניין השגגה והמקור לה נראה כי אין מדובר במקרה של זלזול בסדרי הדין, כי אם בטעות שבדין שארעה בתום-לב. לכך יש להוסיף כי המשיבה 1 שאינה מיוצגת התנגדה באופן סתמי לבקשת האורכה, ונמנעה מלטעון כי נגרם לה נזק מהותי בגינו. בהתחשב במשקלם המצטבר של כל אלה , ובשים לב להסכמת המשיב 2 ולמהות ההליך שבבסיס בקשת האורכה (ערעור בזכות), לא ראיתי לחסום את דרכם של המבקשים להגשת ערעור לבית-משפט זה .
4.
אשר על כן, הבקשה להארכת המועד מתקבלת והמועד להגשת הערעור מוארך עד למועד הגשתו בפועל. המזכירות תקבל לרישום את הערעור שהוגש, ותתייק החלטה זו בתיקי השופטים שישבו בדין.
ההחלטה תישלח לצדדים באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, כ"ז ניסן
תשע"ב (19.4.2012).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת