בש"א 306/09 קובי קן דרור נ. יעקב ויסברג

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.

הבקשה נסבה על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בו נדחתה תביעת המשיב לפינויו של המבקש מנכס מקרקעין שבבעלות המשיב. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב וקבע כי המבקש לא הרים את הנטל להוכיח כי זכותו להתגורר בנכס מכוח זכות דיירות מוגנת.

2.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 10.11.2008. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 11.1.2009. על פי הנטען בה, פסק הדין הומצא למשרד בא-כוחו דאז של המבקש ביום 23.11.2008 והובא לידיעת המבקש כשבוע לאחר מכן, בתחילת חודש דצמבר 2008. לטענת המבקש, מיד עם קבלת הידיעה בדבר פסק הדין ובהיעדר כל יכולת כלכלית להמשיך ולשלם לבא-כוחו תמורת הייצוג המשפטי הוא פנה (ביום 2.12.2008) ללשכה לסיוע משפטי בירושלים, על מנת לקבל ייצוג משפטי. המבקש הופנה לראיון שהתקיים ביום 7.1.2008, ובכך החמיץ את המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור. לטענתו, הדבר נעוץ במחדלי הלשכה לסיוע משפטי, ובשים לב למהות העניין – סילוקו מדירת מגוריו – ולסיכויי ההליך, ראוי להיעתר לבקשה. המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי סיכויי הבקשה לרשות ערעור נמוכים ביותר.

3.

דחיית מועד הקבוע בחיקוק טעונה "טעם מיוחד" (סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כאשר מ דובר

במבקש דל אמצעים, אשר נזקק לארכה לשם הסדרת ייצוגו המשפטי, הרי שנוכח חשיבותה של זכות הפניה לערכאות, האינטרס שלו לקבל סיוע משפטי נאות עשוי לגבור על האינטרס של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון, ובכך לבסס את אותו "טעם מיוחד" הנדרש לצורך הארכת מועד (ראו, בש"א 6708/00 יוסף אהרון נ' אהרון אמנון , פ"ד נד(4)). כמובן שאין מ דובר

בכלל המופעל באופן אוטומטי. בכל מקרה ומקרה מופעל שיקול דעת פרטני, בשים לב לכלל נסיבות העניין.

4.

במקרה שלפניי באתי לכלל מסקנה כי יש להאריך את המועד כמבוקש. מן החומר שהוצג לפניי עולה כי המבקש פעל בשקידה סבירה ופנה ללשכה לסיוע משפטי ללא שיהוי, וכי הצורך בהארכת מועד נובע, בעיקרו, מהתנהלות הלשכה לסיוע משפטי עד להסדרת ייצוגו של המבקש. במצב דברים זה, יש ליתן משקל ניכר לזכותו של המבקש למיצוי זכות הערעור, במיוחד בשים לב למהותו של האינטרס העומד על הפרק מבחינת המבקש. אשר למשיב, לא נטען לפניי כי הוא הסתמך על האיחור בהגשת ההליך וממילא לא הוכח כי נגרם לו נזק עקב כך. בנסיבות אלה, ובשים לב למשכה הקצר יחסית של הארכה שהתבקשה, ככל שהייתה פגיעה בציפיות המשיב לסופיות ההליך, אין המ דובר

בפגיעה ממשית. אשר לסיכויי ההליך, אין בידי לקבוע כי אלה נמוכים באופן המצדיק את דחיית הבקשה, בין היתר נוכח המסקנות המנוגדות של בית משפט השלום ושל בית המשפט המחוזי.

אשר על כן, המועד להגשת בקשה לרשות ערעור מוארך עד למועד הגשתה בפועל. החלטה זו תתויק בתיק הבקשה לרשות ערעור, עם פתיחתו.