בש"א 3112/12 ניסים חדד נ. בנק הפועלים בע''מ

מונחת לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, שבו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום לדחות את תביעתו על-הסף. פסק-הדין ניתן ביום 1.3.2012 והומצא למבקש, לדבריו, ביום 23.3.2012.

בבקשה שלפניי, מיום 19.4.2012, נטען כי דרוש לו, למבקש, פרק-זמן נוסף של 30 ימים לצורך השגת מסמכים כאלה ואחרים. אולם מעיון בתיק ובתגובת המשיב לא שוכנעתי בקיום "טעם מיוחד" למתן הארכה המבוקשת. ער אני לכך שהמבקש אינו מיוצג. עם זאת, מפסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן להתרשם לגבי השרשרת הארוכה של הליכים שניהל המבקש עד כה בעניין המשכנתא שעליה חתם (בשנת 2000) ובעניין פינויו מהדירה (בשנת 2006), וכן לגבי "מחזור הטענות" – כלשון בית המשפט. עוד עמד בית המשפט על מחדליו הדיוניים של המבקש ועל היעדר כל ראשית ראיה לטענתו בדבר זיוף תלוש משכורת שצורף לטופס בקשת ההלוואה. טענתו של המבקש, היום, כי בידיו אסמכתא לעניין הזיוף אינה מפורטת כראוי, ועל פניו לא ברור מדוע יידרש בית משפט זה, ב"גל גול שלישי", ל"ראיה חדשה" בעניין הזיוף, ככל שישנה (מה עוד שבית המשפט המחוזי לא מצא נפקות בטענת הזיוף לגופה, אף אם הייתה מוכחת).

המבקש מזכיר מסמך נוסף שלו הוא ממתין – החלטה בערעור על החלטת-רשם בעניין פטור מעירבון. לא ברור כלל מה נפקותו של מסמך זה להליך בקשת רשות הערעור, ולא שוכנעתי כי קיימת הצדקה להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על-מנת שהמבקש יוכל לפעול להשגת המסמך האמור.

אוסיף כי לאחר עיון בתגובת המשיב מצאתי כי בנסיבות העניין יש ליתן משקל נכבד לציפייתו לסופיות ההליכים.

סוף דבר, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין אמנע ממתן צו להוצאות.