פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
3143/18 -
א'
בש"א
3144/18
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקש:
חיים טלדנו
נ ג ד
המשיבים:
1. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
2. טויגה
און ליין בע"מ
בקשות להארכת מועד לנקיטת הליך
ותשובות המשיב 1 לבקשות
החלטה
עיינתי עיין היטב בכתבי הטענות מטעם הצדדים. אכן, יש צדק מסוים בטענת המשיב 1 (להלן: הבנק ) לפיה העובדה שבית המשפט המחוזי העניק למבקשים סעד זמני ארעי על מנת לאפשר להם לערער על פסק הדין ולהגיש בקשה למתן סעד זמני בגדר הערעור, חייבה אותם לעשות מאמץ ממשי להגיש את הערעור במועד הקבוע בדין לכך. אף יש צדק בטענה לפיה הנכונות ליתן ארכה להגשת הליך ערעורי מן הטעם של עומס עבודה אצל בא כוח המבקש, מצומצמת יחסית (אם כי יש להדגיש שכל מקרה נבחן לפי מכלול נסיבותיו הפרטניות - ראו למשל, בר"מ 6094/13
מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)) .
מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מן העובדה שבקשות הארכה הוגשו בתוך המועד להגשת הערעור, כך שלא יכול היה להיווצר אצל הבנק אינטרס הסתמכות לגיטימי על סופיותו של פסק הדין. מדובר בשיקול ממשי התומך בהיענות לבקשת הארכה ( לעניין חשיבותו של שיקול זה ראו והשוו למשל, רע"א 3776/16 גנים נ' רחל (15.8.2016)) . לכך מצטרף הנתון כי מדובר בערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור); וכי על פני הדברים ומבלי להידרש לסיכוייו הלכאוריים, לא נראה כי מדובר בערעור סרק. עוד אציין כי משך הארכה אשר התבקשה - שבועיים ימים - אינה ארוכה מאד (הגם שאינה קצרצרה).
משאיזנתי בין השיקולים השונים החלטתי להיעתר לבקשת הארכה ולהאריך את המועד להגשת הערעורים על פסק הדין עד ליום 13.5.2018 כמבוקש, אך זאת תוך חיוב כל אחד מהמבקשים בהוצאות בסך 2,500 ש"ח לטובת הבנק בגין הבקשות שלפניי (איזון מעין זה נערך גם בעניין גנים לעיל).
דבר הארכה יצוין בפתח כל ערעור שיוגש, והחלטתי זו תצורף כנספח.
ניתנה
היום, ט"ו באייר התשע"ח (30.4.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם