בש"א 3214/15 מאיר ורדי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה

בהמשך להחלטתי מיום 30.6.2015 הודיעו המשיבים 4-11 והמשיבים 3 ו-17 (פרקליטות המדינה) על התנגדותם לבקשת הארכה, ולאחר ששקלתי בדבר החלטתי לדחות את הבקשה.

בקשת הארכה הוגשה שבועיים לאחר חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי. על פי הנטען איחור זה נגרם מחמת טעות שבדין הנוגעת לאופן ההשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.3.2015, עליו מעונין המבקש להשיג, בסוברו כי נתונה לו זכות ערעור על פסק הדין. סברה זו אכן היתה שגויה, שכן פסק הדין ניתן בערעור שהגיש המבקש על החלטת רשם בית המשפט המחוזי בבקשה מטעמו לפטור מתשלום אגרה. על כן השגה עליו היא בבחינת הליך ב"גלגול שלישי", אותו יש להגיש בדרך של בקשת רשות ערעור. כמו כן החלטה המורה על העברת דיון לערכאה אחרת אשר סמכויותיה קבועות בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 היא "החלטה אחרת" (ראו רע"א 4551/11 קו רציף טכנולוגיה בע"מ נ' בליאכר פסקה 5 (16.9.2012)), ועל כן גם על חלק ההחלטה הנכללת בפסק הדין לפיה הורה בית המשפט על העברת התביעה (אשר סכומה הופחת) לבית משפט השלום, יש להשיג בדרך של בקשת רשות ערעור.

המבקש אינו מיוצג ולטענתו התייעץ עם מזכירות בית המשפט בנוגע לאופן הגשת ההליך. בהשלמה אותה אפשרתי למבקש להגיש הובהר כי מדובר היה בשיחה טלפונית אותה ניהל עם נציג המדור "מספר ימים" לפני הגשת הבקשה. ואולם המבקש לא ציין האם אותה פניה טלפונית נערכה טרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי, ומדוע לא ערך בירור הולם מהו המועד הנתון לו להגשת ההליך הערעורי סמוך לאחר מועד מתן פסק הדין והמתין עד ל"מספר ימים" לפני שחלפו 45 ימים למן המועד בו ניתן. כן סבורני כי בנסיבות העניין קשה לקבל את הטענה כי די בקיומה של אותה שיחה טלפונית נטענת עם מדור בית המשפט, שהרי מטבע הדברים בשיחה טלפונית קיים קושי להתרשם באופן בלתי אמצעי מהו אופי ההחלטה, ודומני כי אופן הבירור המתואר בבקשה אינו עולה כדי מאמצים סבירים, אותם נדרש לערוך בעל דין שאינו מיוצג, לבירור המועדים הנתונים להגשת הליך ערעורי.

לכל אלו יש להוסיף כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם גבוהים, שכן מפרוטוקול הדיון ומפסק הדין עולה כי מדובר בפסק דין שניתן בהסכמת המבקש, לאחר שקיבל את הצעת בית המשפט. אוסיף בהקשר זה כי פרקליטות המדינה צירפה לתגובתה החלטה בה נדחתה בקשה שהגיש המבקש בבית המשפט המחוזי לביטול פסק הדין, ובגדרה ציין בית המשפט כי "לא היה כל חשש ש[המבקש] אינו מבין את משמעות ההסדר לו הסכים". לפיכך דומני כי גם סיכויי ההליך אינם תומכים במתן הארכה המבוקשת.

נוכח משקלם המצטבר של השיקולים האמורים, הבקשה נדחית. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.