בש"א 3274/17 פלוני נ. פלוני

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' השופט ש' בר יוסף מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 29.3.2017, בה נדחתה בקשה שהגישה המבקשת כי יפסול עצמו מלדון בעניינה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים (המשיב מתנגד לבקשה) ובחומר שלפניי ואיזנתי בין כל השיקולים הצריכים לעניין החלטתי להיעתר לבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיב.

צודק המשיב בטענתו כי נוכח אופיו של הליך הפסלות ננקטת גישה זהירה ומצמצמת בבחינת בקשה למתן ארכה להגשת ערעור פסלות, וכי התנהלות המבקשת אינה נקיה מספקות וראוי היה כי תגיש את הבקשה קודם לפגרת חג הפסח (ויצוין כי בשונה מן הנטען בבקשה (ואף בתגובה) בין אם מונים את הימים ממועד הצפיה של באת כוח המבקשת ובין אם מונים את הימים ממועד צפיית מזכירתה, המועד האחרון להגשת ההליך חל ביום 9.4.2017, יום לפני פגרת הפסח).

יחד עם זאת, אם מונים את עשרת הימים הנתונים להגשת ערעור הפסלות ממועד המצאת ההחלטה לבאת-כוח המבקשת - על פי התיעוד באתר "נט המשפט" ההחלטה הומצאה בפקסימיליה ביום 2.4.2017 - הערעור כלל לא הוגש באיחור (ואציין כי קיים לפחות ספק ביחס למועד אשר ממנו יש למנות את הימים הנתונים להגשת ערעור פסלות נוכח אי אחידות מסוימת בפסיקה ראו למשל בש"א 1695/11 חלה נ' אדמוני

(26.6.2011) המתמקד במועד ההמצאה, אולם השוו בש"פ 6379/99 בלו נ' מדינת ישראל (22.11.1999)). לכך אוסיף כי עולה הרושם שבכל מקרה אין מדובר בהתנהלות מכוונת בחוסר תום לב כי אם בטעות, וכי בבחינת משך האיחור יש ליתן משקל לכך שבתווך חלה פגרת הפסח.

בנסיבות אלו בכללותן הגעתי למסקנה כי הכף נוטה לקבלת ההליך לרישום, אולם נוכח התנהלות המבקשת (אשר לכל הפחות לא ציינה בבקשתה את מלוא המועדים הרלבנטיים במדויק), תישא המבקשת בהוצאות המשיב בגין התגובה שהגיש לבקשתה, בסך של 3,000 ש"ח.

בשולי הדברים אדגיש למען הסר ספק כי בבקשה שלפניי התבקשה ארכה להגשת ערעור על ההחלטה מיום 29.3.2017. טענות המשיב כי בערעור גופו משיגה המבקשת גם על החלטה קודמת בזמן אשר המועד להשיג עליה חלף שמורות לו.

המזכירות מתבקשת לפתוח תיק מתאים.