בש"א 1695/11 לוי חלה נ. יעקב אדמוני

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית-משפט השלום בפתח-תקווה מיום 16.2.2011, שניתנה במסגרת בירור תביעה שהגישו המשיבים כנגד המבקש. בהחלטה האמורה, נדחתה בקשת המבקש לפסול את השופט היושב בדין, הן מן הטעם שבקשה קודמת בעניין נמחקה בהעדר תצהיר (החלטה מיום 23.1.2011); והן מן הטעם שבקשת הפסלות אינה מגלה עילה. יוער על-אף שהמבקש מיוצג בבית-המשפט קמא על-ידי עו"ד שובל מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בקשת הפסלות הוגשה על-ידי המבקש בעצמו (ולא על-ידי עורך-דינו).

2.

לטענת המבקש המייצג את עצמו בהליך שלפניי, החלטת בית-משפט השלום הומצאה לידיו ביום 21 או 22 למרץ 2011. בהתייחס לטענה זו יובהר כי מאחר שהמבקש מיוצג על-ידי עו"ד שובל בהליך המתנהל לפני בית-המשפט קמא, הרי המועד הרלוונטי הינו המועד בו הומצאה ההחלטה לעו"ד שובל שהחליף את עורך-הדין הקודם שייצג את המבקש מטעם הסיוע המשפטי (ראו: תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ). העובדה כי המבקש הגיש את בקשת הפסלות בעצמו ולא באמצעות עורך-דינו וציין בסופה את כתובתו, אין בה, כשלעצמה, כדי להוות הודעה בכתב על שינוי במען ההמצאה עבור המבקש כנדרש בתקנה 480 לתקנות (ראו גם: בש"א 9228/10 אביטן נ' מינהל מקרקעי ישראל , פיסקה 3 (לא פורסם, 27.4.2011)). יוער כי לטענת המבקש, הוא הגיש ללשכה לסיוע משפטי בקשה להחליף את עו"ד שובל. עם זאת, לא הוצגה החלטה לעניין החלפת הייצוג או שינוי במען ההמצאה עבור המבקש. לפיכך, מועד המצאת ההחלטה לעו"ד שובל המייצג את המבקש בבית-המשפט קמא - 18.2.2011 - הוא מועד ההמצאה הרלוונטי לצורך חישוב מניין הימים להגשת ערעור הפסלוּת. בהתאם לתקנה 471ג(ב) לתקנות, תקופת עשרת הימים להגשת הערעור הסתיימה ביום 28.2.2011 . ההליך שבכותרת הוגש על-ידי המבקש ביום 2.3.2011 , קרי- באיחור של יומיים.

3.

בבקשתו טען המבקש כי פנה ללשכה לסיוע משפטי ביום 28.2.2011, וכי הוא נזקק לאורכה על-מנת להסדיר את ייצוגו לצורך הגשת ערעור הפסלות. עוד טען המבקש כי רק ביום 1.3.2011 גילה כי עליו להגיש את ערעור הפסלות לבית-המשפט העליון (ולא לבית-המשפט המחוזי). יוער כי מהודעת עו"ד שובל המייצג את המבקש בבית-המשפט קמא עולה כי בקשת המבקש לסיוע משפטי לצורך הגשת ערעור פסלות, נדחתה (אף כי, ככל הנראה, המבקש טרם קיבל תשובה בכתב בעניין). עוד יוער כי המשיבים מתנגדים לאורכה המבוקשת.

4.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול החומר שבתיק, באתי למסקנה כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות. מחוקק-המישנה קבע מלכתחילה סד זמנים קצר יחסית להגשת ערעור פסלות, נוכח מהותו המיוחדת של ההליך המעורר טענה היורדת לשורש הפונקציה השיפוטית. לפיכך, אף שמדובר בנסיבות המקרה דנן באיחור בן יומיים בהגשת ההליך, אין מדובר באיחור קל-ערך. בהתאם לתקנה 528 לתקנות, היה על המבקש לבסס "טעם מיוחד" להצדקת האיחור האמור. בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי עלה בידי המבקש לעשות כן. טענת המבקש לפיה לא ידע על הערכאה המתאימה ועל סד הזמנים להגשת הערעור בהיותו מייצג את עצמו בהליך שבכותרת, אינה עולה בנסיבות העניין כדי "טעם מיוחד". זאת, בהתחשב בכך שהמבקש מיוצג על-ידי עורך-דין מטעם הסיוע המשפטי בערכאה הדיונית, ולפיכך היה יכול להיוועץ בעורך-דינו בסוגיות אלה. טענת המבקש לפיה הוא נזקק לאורכה לצורך הסדרת ייצוגו המשפטי אף בה אין די בנסיבות העניין. אמת, עיכוב בהסדרת ייצוג מקום בו בעל-דין מעוניין וזכאי לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי, עשוי בנסיבות מתאימות לעלות כדי "טעם מיוחד". עם זאת, אין מדובר באורכה אוטומטית ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה דנן, נראה כי המבקש השתהה בפנייתו ללשכה לסיוע המשפטי, בהתחשב בכך שלפי טענתו הוא פנה ללשכה הנ"ל רק ביום 28.2.2011, קרי- ביום האחרון לפי דין להגשת הערעור. מכל מקום, פנייתו של המבקש לקבלת סיוע משפטי לצורך הגשת ערעור הפסלות נדחתה. לכך יש להוסיף, ובכך העיקר בעיניי - כי עיון בחומר שבתיק מעלה כי סיכוייו הלכאוריים של ערעור הפסלות נחזים להיות קלושים, באשר על-פני הדברים, לא מתעורר חשש ממשי ואוביקטיבי למשוא פנים כמשמעותו בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

5.

בהתחשב במשקלם המצטבר של מכלול הטעמים האמורים, ובשים לב לגישה הקפדנית הנוהגת ביחס לבקשות להארכת מועד להגשת ערעורי פסלות נוכח מהותו המיוחדת של ההליך, לא ראיתי להיעתר לבקשת האורכה שלפניי והיא נדחית. נוכח מצבו הבריאותי והכלכלי הנטען של המבקש, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.