בש"א 328/16 בש"א 328/16

1.

ביום 10.5.2015 ניתנה החלטת הרשמת ל' בנמלך , אשר דנה בהשגתה של המבקשת על החלטת מזכירות בית משפט זה, שלא לקבל לרישום הליך ערעורי בשל אי תשלום אגרה בגינו. הרשמת קבעה כי בדין ניתנה החלטת המזכירות שאין המבקשת פטורה מאגרה, ודחתה את ההשגה.

2.

בבקשה שלפני, בחלוף כשמונה חודשים, מבקשת המבקשת הארכת מועד לצורך ערעור על החלטת הרשמת. לטענתה, הגישה המבקשת ערעור על החלטת הרשמת בסמוך למתן ההחלטה, אולם הערעור אבד או נעלם במזכירות בית המשפט. אף שטענה זו עלולה לעורר תמיהה אינני מפקפק בה, משום שהמבקשת צרפה תצהיר ובה היא מצהירה כי הגישה את הערעור בזמן למזכירות בית המשפט.

3.

יחד עם זאת, אין בכך להיעתר לבקשה. כידוע, תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי ניתן להאריך מועד או זמן שנקבעו בחיקוק רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. דרישה זו מגבילה את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו ליתן הארכת מועד, ובגדרו של שיקול דעת זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את השיקולים הבאים: הסיבה לעיכוב בהגשת ההליך; משך האיחור; קיומו של הליך תלוי ועומד; מהות ההליך; הסתמכות בעל דין שכנגד; וסיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי לגביו מתבקשת הארכת המועד (בש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל- רשות המיסים , פסקה 8 (14.3.2011)). גם אם מוכן אני להניח כי הסיבה להגשת ההליך לאחר המועד נובעת מתקלה במזכירות בית המשפט, הרי שמכלול השיקולים האחרים מטים את הכף נגד קבלת הבקשה.

4.

אף אם הערעור הוגש בזמן ומסיבה כלשהי לא נתקבל במזכירות, אין בכך כדי להסביר את השיהוי הרב שיש בהגשת הבקשה להארכת מועד שלפני. ההחלטה מושא הערעור ניתנה לפני למעלה משמונה חודשים, ולא ניתנה כל הנמקה המניחה את הדעת להגשת הבקשה להארכת מועד רק עתה, ולא בסמוך למועד שבו התברר למבקשת כי הערעור שהגישה לא נקלט במזכירות בית המשפט.

5.

די היה בשיהוי זה על מנת לדחות את הבקשה. עם זאת, עיינתי בערעור לגופו על מנת לבחון את סיכויי ההליך, ומצאתי כי הם אינם מן המשופרים. בערעור לא נטען אלא ש "שגה בית המשפט בזה שלא פטר את המערערת מאגרה" ;

זאת בשל כמה נימוקים שונים, אלא שלא הובאה להם כל אסמכתא או ראיה; נימוקים אלו נדונו בהחלטתה של הרשמת, ובה כבר נקבע כי הם אינם מבוססים על כל קביעה שבדין. משלא צרפה המערערת לכתב הערעור כל אסמכתא או ראיה לטיעוניה, אינני רואה כי יש סיכויים לכאוריים של ממש להליך ערעורי זה. גם בכך די כדי לדחות את הבקשה.

6.

בשולי הדברים אעיר כי המבקשת מציינת שהגישה ערעור נוסף על הליך אחר, שאף הוא אבד או נעלם במזכירות בית המשפט. משלא ציינה המבקשת באלו הליכים מדובר, ואף לא צרפה את כתבי בי הדין ש'נעלמו' – אין ביכולתי להזדקק לכך; אך על פניו די באמור בפסקה 4 לעיל על מנת לדחות אף טענה זו.

7.

סוף דבר, הבקשה נדחית.