בש"א 3301/11 נוח לזר נ. עו'ד אלון וולך

לפניי ערעורים על החלטת כבוד הרשם ג' שני (ע"א 2428/11) מיום 13.4.2011, לפיה נדחתה בקשתו של המערער בבש"א 3301/11 (להלן: המשיב ) לפטור מאגרה ומהפקדת עירבון, אולם נקבע כי בנסיבות המקרה ולאור מהות ההליך, אין לקבוע עירבון גבוה בהתאם לבקשת המערער בבש"א 3233/11 (להלן: המערער ), וראוי להסתפק בעירבון בסך של 6,000 ש"ח.

המשיב הגיש ערעור לבית משפט זה (ע"א 2428/11) על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, ובמסגרתו עתר לפטור מאגרה ועירבון. המערער הגיש בקשה נגדית להגדלת סכום העירבון וביקש לראות בבקשתו זו תגובה לבקשת הפטור של המשיב. כאמור הרשם דחה את בקשת הפטור, ומנגד דחה את בקשתו של המערער וקבע כי בנסיבות המקרה יש להעמיד את סכום העירבון על סך של 6,000 ש"ח. נקבע כי המשיב אינו נהנה מרווחה כלכלית אולם נקבע כי לא הובא מלוא הפירוט והתיעוד המתאים, וזאת על אף שבקשה דומה שהגיש נדחתה מסיבה זו. כמו כן, צוין בהליך אחר שולמה על ידו אגרה וכן הופקד עירבון בסך 10,000 ש"ח.

המערער טוען כי הרשם שגה בהחלטתו ולא היה מקום לקבוע סכום עירבון כה נמוך. לטענתו היה לקבל את בקשתו להגדלת סכום העירבון לסך של 25,000 ש"ח או לכל הפחות לקבוע עירבון בסך 10,000 ש"ח. עוד נטען כי מדובר בהליך חסר כל סיכוי המוגש לבית משפט זה בפעם השלישית. כמו כן, נטען כי אין כל נימוק להפחתת סכום העירבון, וזאת בייחוד לאור נסיבותיו של מקרה זה המלמדים כי בקשת הפטור הינה בקשת סרק, וכי ההליך הערעור המוגש על ידו הינו הליך טורדני וקנטרני.

המשיב טוען בערעורו כי אין ביכולתו הכלכלית לשלם גם סכום העירבון הנמוך שנקבע, וכי הוא העמיד את התשתית העובדתית הראויה לשם כך.

לאחר שעיינתי בהחלטת הרשם, בבקשה לפטור מאגרה ועירבון, בבקשה להגדלת סכום העירבון ובהודעות הערעור הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעורים להידחות. לא מצאתי פגם בהחלטתו של הרשם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. יתרה מכך, נראה כי החלטתו של הרשם נכונה וצודקת בנסיבות העניין, ומאזנת כראוי בין האינטרסים השונים, ומכאן שאין להתערב בסכום העירבון שנקבע. מבלי להביע עמדה בדבר סיכויי ההליך, נראה כי במכלול הדברים ולאור טיבו של ההליך, קרי, הליך פשיטת רגל, ראוי למצוא נקודת איזון בין האינטרסים הנוגדים, קרי, זכות הגישה של המשיב לבית משפט שלערעור והבטחת האינטרסים הלגיטימיים של המערער. כאמור, לטעמי נקודת האיזון שנקבעה על ידי הרשם אינה מצדיקה התערבות ערכאת ערעור.

סוף דבר, הערעורים נדחים. אין צו להוצאות.