בש"א 3304/16 בנימין שניצקי נ. עו"ד ארז חבר

1. בפניי

בקשה להארכת מועד להגשת הליכים ערעוריים על שתי החלטות שניתנו בבית המשפט המחוזי בחיפה במסגרת הליך פשיטת הרגל המתנהל בעניינו של יצחק חנוביץ המנוח: (1) החלטה מיום 31.1.2016 בה נדחה ערעור שהגישו המבקשים ובת זוגו של המבקש 1 (רחל זליקוביץ (להלן:

זליקוביץ )) על החלטת המשיב 1, הנאמן לנכסי החייב, לדחות תביעות חוב שהגישו; (2) החלטה מיום 1.2.2016 בה התקבלה בקשת המשיב 1 למתן פסיקתה לפיה על המבקשים וזליקוביץ לפנות נכס מקרקעין ולמתן צו מאסר מותנה.

הבקשה הוגשה ביום 19.4.2016, ונטען בה כי הטעם לאיחור בהגשת ההליכים הערעוריים נעוץ בכך שבשלהי שנת 2015 המבקש 1 זליקוביץ נפרדו והיא מנעה ממנו גישה לדברי הדואר שהגיעו לכתובת המשותפת בה התגוררו עד לפרדתם, וההחלטות נמסרו לו לראשונה ביום 1.3.2016. עוד נטען כי כתוצאה מהסלמת מערכת היחסים ביניהם ותקיפה פיזית שלו מצבו הבריאותי הורע כך שלא יכול היה לעבוד באופן סדיר, ובנוסף נמנעה מן המבקש 1 גישה ל"מערכת המחשבים והארכיון" שלו ועבודתו "התחדשה" רק ביום 11.4.2016.

המשיבים מתנגדים לבקשה בעומדם, בין היתר, על כך שההחלטה מיום 1.2.2016 ניתנה בהמשך להחלטות קודמות אשר הורו על פינוי המקרקעין שבמוקד ההחלטה וכי המבקשים פועלים במכוון לשם עיכוב הפינוי מזה תקופה מושכת, וכן לעיכוב הליך פשיטת הרגל. עוד נטען כי סיכויי ההליכים שהגשתם מתבקשת אינם טובים.

2.לאחר שעיינתי בכל החומר שבפניי הגעתי למסקנה כי לא הוכחו בפניי "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה, ומשכך יש לדחות את הבקשה.

המבקש 1 טוען כאמור כי ההחלטות עליהן הוא מעוניין להשיג הגיעו לידיו לראשונה ביום 1.3.2016, כיוון שבת זוגו לשעבר מנעה את גישתו לדברי דואר. יצוין בהקשר זה כי הצדק עם המשיבים 3 כי היה על המבקש 1 להודיע לבית המשפט המחוזי על השינוי במען מגוריו, ולו היה עושה כן העיכוב הנטען היה נמנע. מכל מקום, גם אם אניח לטובת המבקש 1 כי יש למנות את הימים להגשת ההליכים הערעוריים למן מועד המסירה הנטען, הוגשה הבקשה לאחר שהמועד להגשת ההליכים חלף. המבקש 1 טוען כי עיכוב נוסף זה נגרם בעקבות צבר נסיבות אישיות שאירעו באותה תקופה. אולם על בסיס החומר שבפניי אין בידי לקבוע כי אותן נסיבות אכן מנעו מן המבקש 1 להגיש את ההליכים במועדם, ולמצער להגיש בקשת ארכה קצרה טרם שהמועד להגשת ההליכים חלף (וטרם שהתגבשה הסתמכותם של המשיבים על סופיות ההחלטות). יצוין בהקשר זה כי לטענת המבקש 1 עצמו הוא "חידש" את עבודתו ביום 11.4.2016, אך את הבקשה למתן ארכה (האוחזת עמוד ומחצה בלבד) הגיש רק שמונה ימים לאחר מכן, כשבינתיים המועד להגשת ההליכים חלף גם לפי שיטתו שלו. לכך לא ניתן הסבר בבקשה.

לאמור יש להוסיף כי על פני הדברים סיכויי הליכים שהגשתם מתבקשת אינם תומכים בהיעתרות לבקשה (וזאת בפרט בהתייחס להחלטה מיום 1.2.2016 אשר ניתנה בהמשך להחלטות קודמות שהורו על פינוי נכס המקרקעין (ראו למשל החלטה מיום 16.11.2014)); כי יש ליתן משקל לטענות המשיבים בדבר התנהלותם הדיונית של המבקשים בערכאה קמא; ובנוסף לא הובהר מדוע המבקשים בחרו שלא לצרף כצד להליך את זליקוביץ שהיתה צד להליך קמא (כמצוות הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), כך שעמדתה אינה מצויה בפניי.

מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות כל אחד מן המשיבים בסך של 1,000 ש"ח.