בש"א 3378/11 מואיד עבד אלרחים דעאס נ. דעאס איאד עבד אלרחים

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט מ' אלטוביה ) בת.א. 2397/07 ובת.א. 2152/07 שניתן ביום 17.3.2011.

1.

בבית המשפט המחוזי נדונו תביעות הנוגעות לסכסוך בין בעלי מניות בחברות, תוך שהועלו טענות שעניינן הברחת נכסי החברות והעברתם לחברות אחרות וכן טענות בדבר שימוש בנכסי החברות שלא לטובתן כמו גם טענות ביחס לאופן ניהול החברות. לאחר שמיעת ראיות ניתן פסק דינו המנומק והמקיף של בית המשפט המחוזי אשר מונה 44 עמודים והמבוסס על העדויות שנשמעו לפניו והראיות שהוצגו לו. בפסק הדין נקבעו על ידי בית המשפט המחוזי סעדים אופרטיביים בדבר ניהול החברות והשימוש בנכסיהן. לאחר שניתן פסק הדין הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצועו. ביום 17.4.2011 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב הביצוע. לגבי חלק מהסעדים דחה בית המשפט המחוזי את בקשת עיכוב הביצוע ובאשר לחלק האחר של הסעדים קבע בית המשפט המחוזי בפירוט את אופן ניהול החברות ושימוש בנכסיהם בתקופת עיכוב הביצוע.

הבקשה שלפני מכוונת כנגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לו.

2.

יצויין כי הבקשה שלפני הוגשה ללא הודעת הערעור ומעיון במערכת הממוחשבת של בית המשפט עולה כי טרם הוגשה הודעת ערעור. בבקשתם טוענים המבקשים כי אם לא ינתן עיכוב הביצוע המבוקש ואם תיוותר החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע על כנה, תשותק פעילות החברות ויגרם נזק בלתי הפיך. עוד נטען על ידי המבקשים כי החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב הביצוע סותרת את קביעותיו בפסק דינו.

3.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים. כידוע, במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינה של הערכאה הדיונית יש לבדוק התקיימותם של שני מבחנים עיקריים – סיכויי הערעור ו"מאזן הנוחות" כאשר הכלל הוא ביצוע פסק הדין ואילו עיכוב הביצוע הוא החריג [ראו למשל: החלטתי בע"א 7735/10 מרכז ע"ש ורסה סלומונס נ' מחלקת עבודות ציבוריות (מע"צ) מחוז ת"א והמרכז (לא פורסם, 21.10.2010), סעיף 8]. כיוון שהודעת הערעור טרם הוגשה הרי שקיים קושי להעריך את סיכויי הערעור ו"מאזן הנוחות". ודוק, מבלי לקבוע מסמרות בדבר, סיכויי הערעור אינם גבוהים נוכח העובדה כי ההכרעה בתביעות שהונחו לפתחו של בית המשפט המחוזי הצריכה היזקקות לשאלות רבות שבעובדה אשר הוכרעו על ידי בית המשפט המחוזי על בסיס העדויות שנשמעו לפניו. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בממצאי עובדה של הערכאה הדיונית ואף ביתר שאת כאשר ממצאים אלו נקבעו לאחר התרשמות בלתי אמצעית מהעדים. מבחינת "מאזן הנוחות", הרי שבית המשפט המחוזי הוא שנחשף לעדויות ולראיות באשר לאופי פעילות החברות ונכסיהן ומשכך סבורני כי יש לו יתרון של ממש בכל הקשור להערכת הנזקים הצפויים בנסיבות העניין. משכך, איני סבור כי יהיה זה ראוי להתערב באיזון שהושג במסגרת החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת עיכוב הביצוע.

4.

אשר על כן, הבקשה שלפני נדחית. החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע תעמוד בעינה.