בש"א 338/08 מדינת ישראל נ. עזבון המנוח עלי מוראד אבו שאויש ז"ל

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון בתביעה נזיקית שהגישו המשיבים נגד המבקשת ביום 1.2.07 מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום בבאר-שבע.

עניינה של התביעה שהעברת מקום הדיון בה נתבקשה הוא בנזקים שאירעו, על-פי הנטען, כתוצאה מירי של חיילי צה"ל ביום 17.6.01 בחאן יונס שברצועת עזה. ירי זה הביא לטענת המשיבים למותו של המנוח שעזבונו הוא המשיב 1 (יתר המשיבים הם קרובי משפחתו של המנוח). לטענת המבקשת יש להעביר את מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בבאר שבע מאחר שמרבית זיקותיה המהותיות של התביעה הן לאזור הדרום. בהקשר זה מציינת המבקשת כי האירוע נשוא התביעה אירע, על-פי הנטען, בחאן יונס; כי מקום מושבם של המשיבים הוא בחאן יונס וכי מרבית העדים הצפויים להעיד במשפט הם מחאן יונס ומאזור הדרום. המשיבים מתנגדים להעברת מקום הדיון בתביעה. לטענתם, עיקר הקושי הניצב בפניהם הוא בעצם אישור הכניסה לישראל ולא בהתניידות בתוך ישראל. כן טוענים המשיבים כי מרבית עדיה של המדינה הם חיילים, שמקום מושבם יכול להיות בכל הארץ ולאו דווקא בסמוך לאזור בו הם משרתים.

דין הבקשה להעברת מקום דיון להתקבל. בפסיקתנו נקבע לא אחת כי בית משפט זה ייטה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כאשר תביעה הוגשה לבית משפט שמוסמך לדון בה מבחינת סמכותו המקומית הפורמאלית אך לתביעה אין זיקה מהותית כלשהי לתחום השיפוט של בית המשפט אליו הוגשה (ראו למשל: בש"א 8057/06 בורשטיין נ' וולדמן (לא פורסם, 20.11.06); בש"א 7800/07 מדינת ישראל – משרד הביטחון נ' עזבון המנוח גיהאד עבד אלמגיד אלחיה ז"ל (לא פורסם, 29.10.07)). בנסיבות המקרה דנן נוכח מקום התרחשות האירוע נשוא התביעה, מקום מגורי המשיבים ומקום מושבם של מרבית העדים הצפויים להעיד במסגרת התביעה ברי כי זיקותיה המוחשיות של התביעה הן לאזור הדרום, ואילו זיקתה לתחום שיפוטו של בית משפט השלום בנצרת היא זיקה פורמאלית בלבד שמקורה בכך שהמדינה היא הנתבעת בתביעה.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת. מכוח הסמכות הנתונה לי על-פי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אני מורה בזאת על העברת מקום הדיון בת.א. 1553/07 (שלום – נצרת) מבית משפט השלום בנצרת לבית משפט השלום בבאר-שבע.