בש"א 3434/12 מנחם שטיינברג נ. כלל חברה לביטוח

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בחיפה, לפיו נדחה ערעור המבקש על פסק-דינו של בית-משפט השלום בחיפה, אשר דחה תביעה כספית של המבקש כנגד המשיבה. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן ביום 12.4.2011 במעמד בא-כוחו הקודם של המבקש. הבקשה להארכת מועד שבכותרת הוגשה ביום 2.5.2012 , הווי אומר - באיחור של קרוב לשנה. לטענת בא-כוח המבקש, האיחור בהגשת ההליך נבע ממצבו הרפואי הקשה של מרשו, אשר לפי הנטען מתמודד עם מחלה ממאירה ובשל כך התקשה להתמודד עם הליכים משפטיים עד לאחרונה. בבקשת האורכה צוין כי המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

אין חולק כי במקרה דנן, חלפה תקופה משמעותית של קרוב לשנה מאז תום המועד הקבוע בדין להגשתה של בקשת רשות ערעור ועד להגשת ההליך שבכותרת. בהתחשב בזמן הרב שחלף, הייתה המשיבה זכאית לצפות כי הדיון בעניינה בא אל קיצו. השאלה הדורשת, אפוא, הכרעה היא האם עלה בידי המבקש להוכיח "טעם מיוחד" שבכוחו להצדיק את האיחור הניכר בהגשת ההליך הערעורי, תוך פגיעה באינטרס להשמת גבול להתמשכות הליכים משפטיים ותוך פגיעה בצפייה הלגיטימית של המשיבה לסופיות הדיון. על שאלה זו יש להשיב בשלילה. אמנם, סיבות בריאותיות יכולות בנסיבות מתאימות להוות "טעם מיוחד" למתן אורכה להגשת הליך משפטי. זאת, כאשר קיים תיעוד הולם למצב הרפואי, וכאשר הוּכחה זיקה בין המצב הרפואי הנטען לבין העדר היכולת להגיש את ההליך במועדו (ראו למשל: בש"א 5758/02 והדי נ' קקולי (לא פורסם, 28.7.2002); בש"א 5222/11 אלעוביד נ' אלפאהום (לא פורסם, 4.8.2011)). במקרה דנן, נמנע המבקש מלהציג תיעוד עדכני בתמיכה לטענתו בדבר מצבו הבריאותי הקשה. המבקש צירף מסמכים המצביעים על כך שלמרבה הצער חלה במחלה ממאירה לפני מספר שנים וכן על מצבו הנפשי נכון לשנת 2008. ואולם המבקש לא צירף מסמך רפואי עדכני המעיד על מצבו הבריאותי כיום. עם זאת, אף אם אניח כי מצבו הרפואי של המבקש הוסיף להיות בכי רע גם בתקופה האחרונה, עובדה היא כי עלה בידו לנהל את ההליכים בבית-משפט השלום ובבית-המשפט המחוזי בעת שכבר היה חולה במחלתו. בהתחשב בכך, לא ברור מדוע לא עלה בידי המבקש להגיש לבית-משפט זה בשלב מוקדם הרבה יותר בקשת רשות ערעור, ולמצער בקשה להארכת מועד. תהייה זו מתחזקת בשים לב לעובדה כי המבקש היה מיוצג בהליכים שהתקיימו לפני בית-משפט השלום ובית-המשפט המחוזי והוא מיוצג גם בהליך שלפניי (אף כי ייצוגו הוחלף בינתיים). לא ברור, אפוא, מדוע מצבו הבריאותי של המבקש מנע מבאי-כוחו להגיש את ההליך הערעורי מטעמו במועד, או לפחות לבקש אורכה להגשת ההליך הערעורי בתוך התקופה הקבועה לכך בדין.

3.

בסיום הדברים יצוין כי עיינתי בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי וכן בכתב בקשת רשות הערעור שצורף לבקשת האורכה שלפניי. על-פני הדברים, מדובר בערעור ב"גלגול שלישי" שסיכוייו הלכאוריים אינם נחזים להיות טובים ואין בהם, כשלעצמם, כדי להטות את הכף לטובת היעתרות לבקשה.

4.

אני מאחלת למבקש רפואה שלמה ובריאות איתנה. עם זאת, נוכח משקלם המצטבר של מכלול השיקולים שפורטו, אין בידי להיעתר לבקשתו להארכת מועד והיא נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.