החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3447/18 שלמה ארז נ. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נדרש לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שהוגשה באיחור של שמונה ימים. למרות התנהלותו של המבקש שלא הייתה משביעת רצון, נקבע כי משך האיחור אינו ארוך מאוד, אין הסתמכות קונקרטית של המשיבה, ומדובר בערעור בזכות. הבקשה התקבלה והמבקש חויב בהוצאות.

העובדות

פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 28.2.2018. המועד האחרון להגשת הערעור חל ביום 22.4.2018, ובקשת הארכה הוגשה ביום 30.4.2018, שמונה ימים לאחר המועד. הצדדים חלוקים על השיחות שהתנהלו ביניהם לפני חלוף המועד, והמשיבה התנגדה לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהוגש באיחור של שמונה ימים?

הלכות

  1. 1

    בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות, יש לתת משקל מוגבר יחסית לזכות הגישה לערכאות, ולכן ניתן להאריך מועד גם באיחור של שמונה ימים כשאין הסתמכות קונקרטית של המשיבה.

    ״עוד יש לזכור, כי מדובר בערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), ובכגון דא יש ליתן משקל מוגבר יחסית לזכות הגישה לערכאות.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • ערעור בזכות
  • הוצאות
  • זכות הגישה לערכאות
  • הסתמכות
  • שכר טרחת עורך דין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

3447/18

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקש:

שלמה ארז

נ ג ד

המשיב:

טבע תעשיות פרמצבטיות

בע"מ

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך; תשובת המשיבה לבקשה; תגובה לתשובה

מטעם המבקש

החלטה

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.2.2018 בת"א 44159-06-15. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

אין חולק כי בא כוח המבקש, עו"ד ורדי, עיין בפסק הדין ביום נתינתו וכי המועד האחרון להגשת הערעור חל לפיכך ביום 22.4.2018. לטענת המבקש, עוד טרם חלוף המועד התנהלו מספר שיחות טלפוניות בין עו"ד ורדי לבין בא כוח המשיבה, ובמסגרתן ביקש עו"ד ורדי הארכת מועד להגשת הערעור. מעמדת המבקש אף משתמע כי בשיחות אלה התנהלו מגעים כאלה ואחרים שמטרתם לייתר את הצורך בהגשת ערעור. המשיבה חולקת על תיאור עובדתי זה. לשיטתה, לא התנהלו מגעים כאמור. על פי הנטען, השיחה הטלפונית הראשונה אשר התנהלה בין עו"ד ורדי לבין באי כוח המשיבה נערכה ביום 22.4.2018, הוא היום האחרון להגשת הערעור, ועסקה בבקשת המבקש להפחית את ההוצאות אשר נפסקו לחובתו. עוד נטען, כי בשיחה נוספת אשר אירעה למחרת היום (23.4.2018) העלה עו"ד ורדי לראשונה בקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

כך או אחרת, לגבי שתי עובדות לא יכול להיות חולק: הראשונה, כי ביום 22.3.2018 נשלח מכתב מאת באי כוח המשיבה לבאי כוח המבקש בעניין תשלום הוצאות המשפט; וכי ביום 29.3.2018 השיבו באי כוח המבקש במכתב מטעמם בו צוין כי "עו"ד אביחי ורדי שוהה בימים אלה בחו"ל וצפוי לשוב ביום 12/04/2018 עם שובו ברצונו של ורדי לשוחח עם עו"ד מרציאנו [בא כוח המשיבה - ג'ל'] בסוגית פסק הדין". השנייה, כי ביום 23.4.2018 - יום לאחר חלוף המועד להגשת הערעור - שלח עו"ד ורדי לבאי כוח המשיבה מכתב ובו ביקש ארכה בת 14 ימים להגשת הערעור. בו ביום השיבו באי כוח המשיבה לעו"ד ורדי כי המשיבה אינה מסכימה למתן ארכה. בקשת הארכה שלפניי הוגשה ביום 30.4.2018, שבעה ימים לאחר מכן ושמונה ימים לאחר חלוף המועד האחרון להגשת הערעור.

3.

האמת ניתנת להיאמר, כי התנהלותו של המבקש בכל הנוגע להגשת הערעור רחוקה מלהיות משביעת רצון. מבלי להידרש למחלוקת העובדתית בין הצדדים, ברי כי ככל שהמבקש מעוניין היה להגיש ערעור על פסק הדין, היה עליו לעשות כן בתוך המועד הקבוע בדין. האמירה הכללית הנזכרת במכתב מיום 29.3.2018 ולפיה עו"ד ורדי שוהה בחו"ל ומעוניין לשוחח עם עו"ד

מרציאנו על אודות פסק הדין עם חזרתו, בוודאי אינה יכולה להצדיק איחור בהגשת הערעור. אף ניתן לתהות מדוע בקשה כתובה להארכת מועד נשלחה למשיבה רק יום לאחר המועד האחרון להגשת הערעור; ומדוע חלף פרק זמן של שבעה ימים נוספים ממועד קבלת התשובה השלילית ועד להגשת בקשת הארכה שלפניי. עוד אוסיף, כי לא נעלמו מעיניי טענות המשיבה לעניין סיכוייו הלכאוריים של הערעור, כמו גם הדברים אשר צוינו על ידי בית המשפט המחוזי ברישא של פסק הדין.

4.

חרף האמור לעיל, לאחר שקילת מכלול הנסיבות החלטתי שלא לחסום את שערי בית משפט זה בפני המבקש, ולאפשר לו להגיש את הערעור תוך פרק זמן קצר וקצוב תוך חיובו בהוצאות הולמות לטובת המשיבה בגין בקשת הארכה שלפניי. לעניין זה הבאתי בחשבון את העובדה שמשך האיחור - שמונה ימים - אינו ארוך מאוד (הגם שאינו זניח). עוד הבאתי בחשבון את העובדה שהמבקש פנה למשיבה בבקשה להארכת מועד להגשת הערעור לכל המאוחר ביום 23.4.2018, יום לאחר חלוף המועד האחרון, כך שכבר אז ידעה המשיבה כי אינו משלים עם פסק הדין. זאת ועוד: מעיון בתשובת המשיבה לא עולה כי קיימת הסתמכות קונקרטית מצידה על תקופת האיחור האמורה. עוד יש לזכור, כי מדובר בערעור בזכות (להבדיל מבקשת רשות ערעור), ובכגון דא יש ליתן משקל מוגבר יחסית לזכות הגישה לערכאות.

5.

התוצאה היא כי בקשת הארכה מתקבלת במובן זה שהמבקש יהיה רשאי להגיש ערעור על פסק הדין עד ליום 30.5.2018. המבקש יישא בשכר טרחת עורך דין בסך 5,500 ש"ח לטובת המשיבה בגין הבקשה.

גלעד לובינסקי זיו, שופט

ר ש ם

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

18034470_X03.doc

גל

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

supreme.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"א 7806/20קוקרמן ושות' בית השקעות בע"מ נ. ד"ר שי מרצקיהחלטה

הלכות

  1. 1בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בזכות, יש לתת משקל מוגבר יחסית לזכות הגישה לערכאות, ולכן ניתן להאריך מועד גם באיחור של שמונה ימים כשאין הסתמכות קונקרטית של המשיבה.