פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
3493/19
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשות:
1. י.ב. שיא משאבים בע"מ
2. קפלן את לוי בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית תל אביב-יפו
2. רשות המיסים
3. משרד האוצר
4. עיריית רעננה
5. פקיד שומה רחובות
6. פקיד שומה נתניה
7. עיריית נתניה
8. מועצה מקומית גני תקווה
בקשה לאיחוד דיון בתובענה
בשם המבקשות:
עו"ד רנאטו יאראק
בשם המשיבה 1:
עו"ד שני לוי גצוביץ
בשם המשיבים 2-3, 5-6:
עו"ד עודד טאובר
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), לאיחוד הדיון בע"מ 32851-11-13, בע"מ 25127-12-16 (מאוחדים) ובע"מ 16938-06-15, המתנהלים בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, עם הדיון המאוחד בת"א 37904-10-18, בת"א 31206-11-18 ובת"א 34675-01-19, המתנהל בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.
2.
המבקשות טוענות, כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע הכרעות סותרות.
3.
המבקשות מבקשות שהתיקים יידונו במאוחד בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו. המשיבות 4 ו-8 מסכימות לבקשה; המשיבה 7 איננה מתנגדת לה; ואילו המשיבים 3-1 ו-6-5 מתנגדים לה.
4.
דין הבקשה להידחות. מעיון בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתגובותיהם של המשיבים 3-1 ו-6-5, עולה כי בניגוד לטענת המבקשות, התביעות הנדונות מבוססות על עילות תביעה שונות ואינן אפוא בגדר ״ תובענות בנושא אחד ״ במובן של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. לכך מצטרפת העובדה כי הליכים אלו מצויים בשלבים דיוניים שונים ואיחוד הדיון בהם יביא לסרבולם ולהארכתם שלא לצורך (השוו, למשל, בש"א 8683/13 מקובר נ' קלינגהופר (25.12.2013); בש"א 7879/14 שרמן נ' יעקב שטיבנסקי , פסקה 5 (18.12.2014)). זאת ועוד: התיקים שאיחודם מבוקש מתנהלים אומנם לפני בתי משפט מחוזיים, אולם הואיל ובחלקם מדובר בערעורי מס ובחלקם האחר מדובר בתביעות אזרחיות, כפופים הם לסדרי דין ולכללי ראיות שונים (ראו בהקשר זה את הדרישה המעוגנת בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי כי התובענות שאיחודן מבוקש יוגשו לבתי משפט "בעלי אותן סמכויות"; והשוו את תקנות סדר הדין האזרחי לתקנות בית משפט (ערעורים בעניני מס הכנסה), התשל"ט-1978). בהקשר זה אציין, כי אין בידי לקבל את טענת המבקשות כי מדובר כביכול בהבדלים "מינוריים" בלבד.
5.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה
היום, י' באב התשע"ט (11.8.2019).
ש ו פ ט