בש"א 3499/07 שמואל חכים נ. קרנית-קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

בפני בקשה למתן ארכה להגשת ערעור.

1.

לצורך דיון בבקשה אתאר בקצרה את ההליכים שקדמו לה. המשיבה 2 הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד המשיבה 1 וכן נגד חברת רבוע כחול ישראל בע"מ (להלן: החברה) בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב התמוטטות קיר אבנים. הוחלט כי הדיון בתביעה יפוצל כך שתחילה ידון בית המשפט בשאלת האחריות לנזק. החברה טענה כי הקיר התמוטט כתוצאה מפגיעת משאית בה נהג צד ג', המבקש, ועל כן מדובר בתאונת דרכים כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. לעומת זאת, המשיבה 1 טענה כי הקיר התמוטט ללא פגיעה מוקדמת של המשאית בו ולפיכך אין מדובר בתאונת דרכים. בהחלטתו מיום 24.12.01 קבע בית המשפט קמא כי מדובר בתאונת דרכים ולפיכך התובענה נדחית כנגד החברה. בית המשפט הורה כי ההליך יימשך כנגד המשיבה 1 והמבקש. בפסק דינו מיום 13.2.07 נקבע גובה הנזק שנגרם למשיבה 2 ובית המשפט חייב את המשיבה 1 ואת המבקש לשלם לה את הסכומים שנקבעו על ידו.

2.

הבקשה שלפני הוגשה ביום 19.4.07. בבקשה נטען כי המבקש זוכה במשפט שנערך בעניינו בבית משפט השלום וכי ברצונו לערער על פסק דינו של בית משפט המחוזי אשר הועבר אליו באיחור. עוד נטען על ידי ב"כ המבקש כי הוא טרם נערך להגשת כתב ערעור שכן טרם קיבל חומר מהצדדים לתביעה. בהחלטתי מיום 4.6.07 התבקש המבקש להבהיר מתי הומצא לו פסק דינו של בית משפט קמא וכן האם בקשתו למתן ארכה כוללת אף את החלטת בית משפט קמא לדחות את התובענה נגד החברה. בתגובתו מיום 6.6.07 הבהיר ב"כ המבקש כי המבקש קיבל את פסק דינו של בית משפט קמא מגרושתו, המשיבה 2, ביום 15.4.07 שכן הוא עזב את הבית ופסק הדין נשלח לכתובתה, שהיתה אף כתובתו בעבר. כמו כן, נטען כי בקשת המבקש הינה לערער גם על החלטת בית משפט קמא לדחות את התובענה נגד החברה. החברה מתנגדת לבקשה. המשיבה 2 לא הגיבה לבקשה למרות שהחלטתי הומצאה לה כדין. המשיבה 1 טוענת שאין באפשרותה להגיב לבקשה עד מתן החלטה בעניינה של החברה.

3.

כמובהר לעיל, החלטת בית משפט קמא בנושא האחריות לנזקי הגוף של המשיבה 2 ניתן כבר ביום 24.12.01. בכול הנוגע לחברה, החלטה זו מהווה פסק דין חלקי שכן התובענה נגדה נדחתה (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין, 1995) 771 ואסמכתאות שם וכן ע"א 1386/02 רבינוביץ נ' כץ , פ"ד נו(5) 857). בהתאם לכך, היא אף לא נטלה חלק בהמשך ההליכים ושמה נמחק מרשימת הנתבעים. בבקשה לא ניתן טעם, כל שכן טעם מיוחד, המצדיק מתן ארכה לערער על פסק הדין החלקי שניתן נגד החברה בשים לב לזמן הרב שחלף מאז ניתן. במצב דברים זה, בקשת המבקש למתן ארכה לערער על פסק הדין החלקי, ככול שהיא מופנית נגד דחיית התובענה כנגד החברה, נדחית בזה.

4.

אשר לבקשה למתן ארכה להגשת ערעור ככול שעניינה פסק דינו והחלטת בית משפט קמא בעניינן של המשיבות 1 ו-2. משהוחלט כי הבקשה נדחית בכל הנוגע לחברה, תגיב המשיבה 1 לבקשה למתן ארכה להגשת ערעור תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו.