פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
3530/15 - א'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
3. פלונית
בקשה להארכת מועד
החלטה
המבקשת עותרת למתן ארכה להגשת ערעור על החלטת כב' השופטת נ' גדיש מבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה מיום 11.5.2015, שלא לפסול עצמה מלדון בעניינה.
הבקשה הוגשה ביום 21.5.2015, המועד האחרון להגשת ההליך, והתבקשה בגדרה ארכה של 14 ימים. לטענת המבקשת לא היה סיפק בידה ללמוד את ההחלטה ולמצוא מימון לעורך דין אשר ייצגה.
המשיבים 1-2 (בעלה של המבקשת וחברה שבבעלותו) השאירו את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט, ואילו המשיבה 3 מתנגדת לה.
לאחר ששקלתי בדבר החלטתי שלא להיעתר לבקשה.
ערעור על החלטה בבקשת פסלות יש להגיש בתוך עשרה ימים למן המועד אשר בו הודעה לבעל הדין ההחלטה (תקנה 471ג(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי )), וסטיה מסד זמנים קצר זה מותנית בהוכחת קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים את הארכת המועד המבוקשת להגשת הערעור (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי). איני סבורה כי המבקשת הרימה נטל זה.
הבקשה שהוגשה לקונית ואינה נתמכת בתצהיר או באסמכתאות. בתוך כך לא פירטה המבקשת אילו מאמצים נעשו על ידה להגיש את ההליך בתוך פרק הזמן הקבוע בדין, בעצמה או באמצעות מי מטעמה, אילו נסיונות עשתה עד למועד הגשת הבקשה למצוא עורך דין שייצגה וכיוצ"ב. יוזכר בהקשר זה כי גם בעל דין אשר אינו מיוצג נדרש לעשות פעולות סבירות לצורך הגשת הליך ערעורי בתוך סד הזמנים הקבוע בדין, ועוד יובהר כי הגשת בקשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך (ובמקרה דנן - ביום האחרון) אינה מקנה זכות אוטומטית למתן ארכה, ובכל מקרה יש לבחון את הנסיבות הקונקרטיות של המקרה והאם הוכחו "טעמים מיוחדים" המצדיקים ליתן ארכה כאמור. הדברים יפים במשנה תוקף בשים לב לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הינו ערעור פסלות - הליך אשר על פי טיבו יש לבררו במהירות האפשרית על מנת להימנע משיבושים אפשריים של הדיון בערכאה הדיונית וכן כדי להסיר את החשש הכרוך בטענות הפסלות - ונוכח אופיו זה של הליך הפסלות נקבע לא אחת כי יש לנקוט גישה מצמצמת וזהירה לעניין בקשות להארכת מועד לצורך הגשת ערעורי פסלות (ראו בש"א 1635/09 דונבוק נ' מדינת ישראל , פסקה 2 (3.3.2009)). לכך יש להוסיף, לאחר שעיינתי בחומר שצורף ובהחלטת בית המשפט קמא, כי על פני הדברים גם סיכויי ההליך אינם תומכים בקבלת הבקשה, וזאת נוכח המבחן המנחה בבחינת בקשה לפסלות שופט - חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים כמשמעו בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (למרכזיותו של שיקול זה ראו בר"מ 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה , פסקה 9 (10.12.2013)).
אשר על כן, והגם שנתתי דעתי למועד הגשת הבקשה ולכך שהמבקשת אינה מיוצגת, סבורני כי בנסיבות העניין ובפרט נוכח סיכוייו הלכאוריים של ההליך, לא הוכח קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה, ועל כן אין מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית אפוא. לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"א בתמוז תשע"ה (8.7.2015).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת