בש"א 3550/22 חוה אליהו נ. עדנה אליהו

לפניי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 53211-05-21 מיום 31.3.3022 (להלן: פסק הדין ). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ראיתי להיעתר לבקשה.

אכן, צודקת המשיבה כי קיימים חוסרים בבקשה ומצופה היה מן המבקשות כי יתמכו את טענותיהן באסמכתאות מתאימות. אולם, נוכח השיקולים המצטברים שלהלן ראיתי להיעתר לבקשה ולהאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין: ראשית ועיקר, המבקשות הגישו את הבקשה זמן ניכר טרם חלוף המועד להגשתה של בקשת רשות הערעור באופן שלא יצר אצל המשיבה הסתמכות על סופיות הדיון, וכבר נקבע כי בקשות להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי המוגשות טרם חלוף המועד להגשתו של ההליך תבחנה באהדה (ראו, למשל: רע"א 1054/21 מרדכי נ' אלוני , פיסקה 15 (25.3.2021); בש"מ 4213/21 השילוני נ' ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובניה , פיסקה 10 (8.7.2021)). שנית, נתתי דעתי לגילה של המבקשת 1 ומצבה הרפואי של המבקשת 2. שלישית, יש לתת משקל מסוים לטענות המבקשות באשר לניסיון להסדיר את ייצוגן באמצעות הלשכה לסיום משפטי וכן לטענותיהן כי מאחר שניסיון זה נכשל דרושה להן הארכת מועד להסדרת הייצוג. רביעית, המשיבה לא הצביעה על נזק קונקרטי שייגרם לה כתוצאה מהיעתרות לבקשה.

אם כן, במכלול נסיבות העניין, וחרף החוסרים הקיימים בבקשה, ניתנת הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין וזאת עד ליום 18.7.2022.

החלטתי זו תצוין בפתח ההליך ככל שיוגש ותצורף לו כנספח.