בש"א 3560/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. אהרון וקסלמן

המערער הגיש ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי. גם המשיב הגיש ערעור על פסק-הדין. לאחר מכן, התקיימו דיונים נוספים בבית המשפט המחוזי וניתנו החלטות נוספות, שהיה בהן משום שינוי של קביעות שניתנו לכתחילה. לפיכך ביקש המשיב לתקן את כתב ערעורו. כבוד הרשם יגאל מרזל נעתר לבקשה, בקבעו כי ההחלטות המאוחרות קשורות באותה פרשה ובאותן קביעות שהן נשוא הערעור, וכי אין בטענה שהמשיב לא השיג על ההחלטות המאוחרות במועד כדי לשלול את הצורך בתיקון הערעור. כבוד הרשם הטעים כי הגישה לגבי תיקון כתב ערעור היא ליברלית, ותכליתה לאפשר לערכאת הערעור לדון בשאלות שבמחלוקת. כבוד הרשם עיין בהחלטות המאוחרות וקבע כי ראוי שאלה יעמדו בפני ערכאת הערעור על-מנת שיתקיים הליך יעיל ונכון, ובכדי שניתן יהיה לסיים את הדיון בפרשה ובספיחיה. כבוד הרשם הוסיף וציין, כי אין בתיקון הערעור כדי לפגוע במערער, בין היתר משום שבנסיבות המקרה, סביר להניח שאילו היה מוגש ערעור נפרד על ההחלטות המאוחרות – היה מוכר קיומו של טעם מיוחד לאיחור. כבוד הרשם נמנע מלפסוק הוצאות בהליך שהיה בפניו.

על החלטה זו משיג המערער בפני. הוא שב ומעלה את הטענות שהציג בפני כבוד הרשם. לא מצאתי עילה להתערב בשיקול דעתו של כבוד הרשם, שבהחלטתו שם לנגד עיניו את התכלית של קיום דיון יעיל ומלא בפרשה כולה. אכן, אף לאור השתלשלות העניינים כפי שמתוארת בערעור שבפני, ספק אם יש טעם ותוחלת בקיום דיון על יסוד כתב הערעור ללא התיקון. כבוד הרשם התייחס לטענה כי המשיב לא השיג על ההחלטות המאוחרות במועד, אך כאמור, לא ראה בכך סיבה מספקת לשלול את התיקון המבוקש. כבוד הרשם אף ציין כי בנסיבות המקרה, ובהתחשב גם בשלב שבו מצוי הדיון בבית משפט זה (הדיון טרם החל וסיכומי הצדדים טרם הוגשו), אין בתיקון כדי לפגוע במשיב. גם בקביעות אלה, ובהחלטת כבוד הרשם שלא ליתן צו להוצאות, אינני מוצא עילה להתערב.

עם זאת, יש מקום להורות כי לאחר הגשת כתב הערעור המתוקן, יובא זה בפני כבוד הרשם, על-מנת שיאשר כי כתב הערעור עולה בקנה אחד עם החלטתו.

הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.