בית המשפט העליון
בש"א 3615/97
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המערערת : קוצר בתיה
נגד
המשיבות : 1. פליגמן יפה
2. זקסנברג רחל
ערעור על החלטת הרשמת א' אפעל-גבאי
בבש"א 2515/97 שניתנה ביום 28.5.97
בשם המערערת: עו"ד הניה בן-צדוק
בשם המשיבות: עו"ד איילת נוי-ריינהורן
פסק-דין
1.ערעור על החלטת רשמת בית משפט זה, לפיה נדחתה בקשת המערערת להארכת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף.
2.הרשמת הנכבדה נתנה כמה טעמים להחלטתה אך יצאה מן ההנחה כי ההודעה הטלפונית שנמסרה בטלפון למזכירה בשם נטלי ממשרד פרקליטי המערערת מהווה המצאה חוקית של ההזמנה לשימוע פסק הדין נשוא הבקשה לדיון הנוסף; ולא היא: כבר נפסק כי הודעה טלפונית למזכירה של עורכי דין אינה נחשבת כהמצאה חוקית: רע"א 5007/92 פד"י מח(1) 653, שנסיבותיו דומות מאד לנסיבות המקרה הנוכחי. אמנם נכון הדבר שלפי תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984- יש להגיש עתירה לדיון נוסף תוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין; אך כבר נאמר בבש"א 366/88 פד"י מב(4) 414, שאי הזמנתו של בעל דין לשימוע פסק הדין מהווה טעם מיוחד להארכת המועד. בנסיבות אלו ומבלי לגרוע במאומה מהנמקתה של הרשמת, אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת הרשמת ומאריך למערערת את המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף עד למועד שבו הוגשה.
אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ח בתמוז תשנ"ז
(23.7.97).
המשנה
לנשיא
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97036150.
B05
/שב