בש"א 3647/17 יחזקל בצר נ. משה בצר

1.ביום 29.12.2016 דחה בית המשפט של פשיטת רגל (כב' הרשמת ת' נסים שי) בקשה מטעם המבקש ובת זוגו (יחד להלן: המבקשים ) לביטול עיקול שהוטל על רכב הרשום על שמם (להלן: ההחלטה הראשונה ). המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר ביחס להחלטה הראשונה, וזו נדחתה על ידי כב' הרשמת ביום 2.2.2017 (להלן: ההחלטה השנייה ). בהמשך הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי ערעור רשם, אשר נדחה אף הוא ביום 8.3.2017 (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין צוין, כי לא ניתן להבין האם הערעור מכוון כנגד ההחלטה הראשונה או כנגד ההחלטה השנייה, ואולם כך או אחרת דינו להידחות.

2.המבקש, אשר אינו מיוצג בהליך זה, הגיש את בקשת הארכה שלפניי ביום 3.5.2017. לבקשת הארכה צורפה הודעת ערעור (בזכות). ככל שניתן להבין מכתבי בי הדין, המבקש מעוניין לערער הן על ההחלטה הראשונה והן על פסק הדין.

3.דין בקשת הארכה להידחות ללא צורך בתגובה, וזאת הן ביחס להחלטה הראשונה והן ביחס לפסק הדין.

4.באשר לפסק הדין : ראשית אציין, כי אופן ההשגה הנכון על פסק הדין אינו ערעור בזכות, כי אם בקשת רשות ערעור. את בקשת רשות הערעור היה על המבקש להגיש תוך פרק הזמן הקבוע בדין לשם כך - 30 ימים (תקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

המבקש טוען כי נודע לו על אודות פסק הדין רק "כעבור יותר מחודש ימים" מיום נתינתו, עת הגיע אליו פסק הדין באמצעות הדואר. ואולם טענה זו, אשר נטענה באופן לקוני, אינה מתיישבת לכאורה עם הרישומים המופיעים במערכת "נט המשפט". בהתאם לרישומים אלה, המבקש היה מיוצג בבית המשפט המחוזי ופסק הדין הומצא לבא כוחו באמצעות מערכת "נט המשפט", כך נראה, עוד ביום נתינתו (ויצוין בהקשר זה כי כתובת הדואר האלקטרוני של בא כוח המבקש מעודכנת במערכת "נט המשפט" לצרכי המצאה). כך או אחרת, לא מצאתי בבקשת הארכה נימוק מבורר אשר יש בו כדי לגבש "טעם מיוחד" להארכת מועד, ואוסיף בהקשר זה כי סיכוייו הלכאוריים של ההליך הערעורי על פסק הדין אינם נחזים להיות גבוהים.

5.באשר להחלטה הראשונה : על פני הדברים מתעוררת שאלה מקדמית האם המבקש רשאי להשיג על ההחלטה הראשונה לבית משפט זה, או שמא ההשגה עליה היא באמצעות ערעור רשם לבית המשפט המחוזי (וכאמור, בפסק הדין צוין כי לא ברור האם ערעור הרשם שהוגש על ידי המבקש כוון כנגד החלטה זו אם לאו).

לא מצאתי צורך להידרש לשאלה זו, שכן לגופם של דברים אין מקום למתן הארכה המבוקשת. עיון בבקשת הארכה מעלה כי היא אינה מתייחסת לשאלה מדוע לא הוגש הליך ערעורי על ההחלטה הראשונה במועד. לא למותר לציין בהקשר זה, כי הבקשה לעיון חוזר ביחס להחלטה הראשונה הוגשה עוד ביום 2.1.2017, כארבעה חודשים לפני הגשת בקשת הארכה שלפניי. ממילא ברי כי כבר באותו מועד היה המבקש מודע להחלטה הראשונה.

6.סוף דבר, הבקשה נדחית ללא צורך בתגובה.