בש"א 3696/05 אוריאל גניזדביץ נ. שמעון רופא

1.בפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור. עניינו של ההליך במימוש פסק בוררות, אשר אושר הן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה והן על ידי בית משפט זה, על ידי לשכת ההוצאה לפועל. פסק הדין נשוא הערעור ניתן ביום 6.3.05, והומצא למבקש ביום 13.3.05. המועד להגשת בקשת רשות הערעור היה, לפיכך, ביום 12.4.05, ואילו הבקשה הוגשה ביום 14.4.05.

2.המבקש טוען כי יש להיענות לבקשה מאחר ולאחר פסק הדין הוחמר מצבו הרפואי, ועובדה זו, נוסף על הצורך למצוא לעצמו עורך דין, מנעה ממנו להגיש את הבקשה במועד. מנגד טוענים המשיבים כי ההיתלות בטענת חיפוש עורך הדין היא נוהל קבוע בהתנהלות המבקש, אשר שב ודוחה את הקץ בדרך זו. כן נטען כי אישור המחלה המצורף אינו מלמד את שטען לו המבקש, אלא כי היה חולה עוד קודם למתן פסק הדין. עוד טוענים הם כי המבקש לא הראה מצב בריאותי קיצוני, כגון מצב של אישפוז, ולפיכך אין לקבל את טענתו כי מצבו הבריאותי מנע הגשת בקשת הרשות לערער. לפיכך יש לדחות את הבקשה.

3.בנסיבות המקרה שוכנעתי כי הדין עם המשיבים. אכן המבקש לא הראה "טעם מיוחד" לקבלת בקשתו באיחור, הן מבחינת המצב הבריאותי, אשר אכן לא הוכח בפני, וודאי שלא בתצהיר הלקוני שצורף, כי השתנה סביב מתן פסק הדין; והן מבחינת עניין עורך הדין, אשר אכן נראה מסופק, לאור ההתנהלות בבית המשפט המחוזי העולה מן המסמכים שצורפו. אחור של 30 יום אינו איחור של מה בכך, ובהצטבר עם העדר "טעם מיוחד", מן הראוי שלא להיעתר לבקשה. כך גם, בשים לב לסיכוייו הנמוכים של הליך זה, שעה שהמדובר ב"גלגול שלישי" של הליך שהחל בהוצאה לפועל, ושעה שעיון בנימוקי רשות הערעור הנטענים מגלה שעיקרן חזרה על שנטען בערכאות דלמטה. סוף דבר, הבקשה נדחית.