בש"א 3720/09 "ברמד" קיבוץ עברון נ. קדאח חוסין

של כב' הרשם של בית המשפט העליון (השופט י' מרזל) בע"א 1245/08 מיום 16.4.09

בשם המערערים:

עו"ד יוסף הוד

פסק-דין

1.

לפניי ערעור על החלטתו של כבוד הרשם (השופט י' מרזל), לפיה ערעור שכנגד שהוגש על-ידי המערערים יימחק על הסף, מפאת איחור בהגשתו.

2.

דין הערעור להידחות. ערעור המשיב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ביום 7.2.08. הערעור שכנגד הוגש על-ידי המערערים אך ביום 9.12.08. בין הצדדים אין אמנם מחלוקת כי הודעת הערעור נמסרה למערערים רק ביום 12.11.08. היינו, על פני הדברים בעת הגשתו של הערעור שכנגד טרם חלף המועד של 30 ימים להגשתו, לפי תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ואולם, בצדק קבע כבוד הרשם כי בנסיבות העניין חל איחור בהגשת הערעור שכנגד, אשר מצדיק את מחיקתו על הסף. במקרה דנא, אין חולק כי המערערים ידעו על הגשת הערעור לכל המאוחר ביום 5.3.08, עת שהומצאה להם הודעה על הפקדת ערבון בערעור. המערערים עצמם טוענים כי סביב נקודת זמן זו ביקשו לקבל עותק מהודעת ערעור, אך "לא עקבו אחר הנושא". מעבר לכך, בהמשך ההליך נתנו המערערים את הסכמתם להארכת מועד להגשת סיכומים מטעם המשיב. במצב דברים זה, ניתן לראות את המערערים כמי שיצרו מצג, הן בפני המשיב והן בפני בית המשפט, כי הם מודעים לקיומו של הערעור וכי על כן מושתקים הם מלטעון כי לא הייתה המצאה. לפיכך, אין הם יכולים לתלות את העיכוב בהגשת הערעור שכנגד במועד בו הומצאה להם למעשה הודעת הערעור (השוו, בש"א 881/06 כץ נ' גוטליב (לא פורסם, 4.7.2006); בש"א 1788/06 קלינגר נ' זקס , פיסקה 8 והאסמכתאות שם (טרם פורסם, 13.11.2007)). לפיכך, בנסיבות המקרה חל החריג ל"כלל ההמצאה", כפי שקבע הרשם בהחלטתו.

3.

הערעור נדחה אפוא בלא שהמשיב נדרש ליתן תשובה.