בש"א 3738/17 ציפורי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ. סטיב ביתן

1.המבקשת עותרת למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.3.2017.

הבקשה הוגשה במועד האחרון שהיה נתון למבקשת להגשת ההליך, ונטען בה כי נדרשת ארכה כיוון שלפסק הדין השלכות רוחב, וטרם הגשת הערעור מעוניינת המבקשת למצות את הדיונים בעניין מול תנועת המושבים - אשר תבקש להצטרף כצד לערעור. עוד נטען כי סיכויי הערעור טובים וכי נוכח עיתוי הגשת הבקשה אינטרס ההסתמכות של המשיבים לא נפגע.

המשיבה 4 הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו המשיבים 1-3 מתנגדים לה.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 3.8.2017 הגישה תנועת המושבים בישראל בקשה להצטרף לערעור שיוגש, בין כמשיבה ובין במעמד של "ידיד בית המשפט". בבקשתה ציינה כי נוכח השלכות הרוחב של פסק הדין וקביעותיו התקדימיות ראוי ליתן ארכה להגשת הערעור, ואף ציינה כי המבקשת אכן המתינה לקבלת עמדתה שלה בסוגיה. כן ביקשה היא להורות על צירופה להליך כבר בשלב הנוכחי.

2.לאחר שעיינתי בכל החומר שלפניי ושקלתי בדבר החלטתי להיעתר לבקשת הארכה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות המשיבים 1-3.

הטעם העיקרי עליו ביססה המבקשת את בקשת הארכה הוא הצורך להיוועץ ולהתדיין עם תנועת המושבים (בתצהיר מזכיר האגודה נטען כי המבקשת פנתה לתנועת המושבים סמוך לאחר מתן פסק הדין), וזאת נוכח השלכות הרוחב הנטענות של פסק הדין. נימוק זה אינו נקי מספקות, הן משום שראוי היה כי ההיוועצות וההתדיינות ייעשו במלואן בתוך פרק הזמן הקבוע בדין, ולא הוכח כי לא ניתן היה לעשות כן, והן משום שלא פורט די הצורך כיצד יש באותה היוועצות להשליך על הטענות הערעוריות מטעם המבקשת עצמה (להבדיל מהטענות אותן תבקש תנועת המושבים להעלות, אם תצורף להליך).

יחד עם זאת, למרות קושי זה סבורה אני, לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים, כי הכף נוטה לעבר היעתרות לבקשה.

ראשית, טענת המבקשת לפיה לפסק הדין השלכות רוחב וכי תנועת המושבים רואה עצמה בעלת עניין בהליך ובשל כך ביקשה להיוועץ עימה טרם הגשת הערעור נתמכת בבקשה שהגישה תנועת המושבים, בה ציינה כי המבקשת "המתינה" לקבלת עמדתה, וכי נערך על ידה "הליך הכרחי של בחינת פסק הדין". זהו אפוא הטעם אשר הוביל בפועל לאי הגשת הערעור במועד, וגם אם טעם זה אינו נקי מספקות ניתן להעניק לו משקל מסוים.

שנית, בשונה מן הנטען בתגובת המשיבים 1-2 הבקשה הוגשה לפני שהמועד להגשת הערעור חלף (ביום האחרון להגשתו). לפיכך במועד הגשת הבקשה לא התגבשה הסתמכותם של המשיבים על סופיות פסק הדין, נתון הממזער את הפגיעה בהם ותומך בקבלת הבקשה (ראו החלטת כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ברע"א 3776/16 גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)).

שלישית, יש ליתן משקל לכך שלמבקשת נתונה זכות ערעור על פסק הדין, ועוד אציין - מבלי להביע עמדה לגבי סיכויי הערעור - כי לאחר עיון בפסק הדין ובחומר שלפניי סבורה אני כי ראוי לאפשר לה להעלות טענותיה כלפי פסק הדין בבית משפט זה.

שיקולים אלו מטים כאמור לטעמי את הכף להיעתרות לבקשה, והמועד להגשת הערעור מוארך בנסיבות העניין (ובהתחשב בתקופת הפגרה) עד ליום 13.9.2017. עם זאת, היות והתנהלות המבקשת אינה נקיה כאמור מספקות, הודעת הערעור תתקבל לרישום בכפוף לאישור אותו תציג המבקשת לפיו שילמה את הוצאות המשיבים 1-3, אשר נדרשו להגיש תגובה מטעמם לבקשה. בנסיבות העניין תישא המבקשת בהוצאות המשיבים 1-2 בסך של 2,000 ש"ח וסכום זהה תשלם למשיבה 3.

3.אשר לבקשה אותה הגישה תנועת המושבים בישראל להצטרף להליך.

תנועת המושבים מבקשת להצטרף להליך כמשיבה, בהפנותה להוראת תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, ולחלופין מבקשת היא להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט". היות ותנועת המושבים אינה מבקשת להגיש ערעור עצמאי כי אם להצטרף להליך קיים, סבורה אני כי אין מקום לדון בבקשה - להצטרף כצד לבקשת הארכה (בקשה שלמעשה התייתרה נוכח מסקנתי לעיל) או כצד לערעור שיוגש - בשלב הדיוני הנוכחי. בין היתר אציין כי הטענות שיועלו בפועל בערעור שיוגש עשויות להשליך על המסקנה ביחס לבקשה להצטרף. תנועת המושבים רשאית אפוא להגיש בקשה מתאימה (בה אף יובהר מהו הצירוף המבוקש - כמשיבה או כידיד בית משפט, המבחנים לצירוף שונים ביחס לכל אחת מן החלופות) לאחר הגשת הערעור, וזו תיבחן לגופה. בשלב זה איני מביעה כל עמדה ביחס לצירוף המבוקש.