בש"א 3743/20 מחמוד עודה נ. הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים

המבקש פנה להגיש הודעת ערעור המופנית נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 16.2.2020 (ה"פ 21122-11-19) ונגד החלטתו מיום 5.5.2020, בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש לביטול פסק הדין (להלן: ההחלטה מיום 5.5.2020 ). מזכירות בית משפט סירבה לקבל למרשם את הודעת הערעור ככל שהיא מופנית נגד ההחלטה מיום 5.5.2020, מן הטעם שאופן ההשגה על החלטה זו הוא על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור. לפניי השגה על החלטה זו של המזכירות.

דין ההשגה להידחות. כלל ידוע ומושרש הוא כי החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין מהווה "החלטה אחרת", ועל כן אופן ההשגה על החלטה זו הוא על דרך של הגשת בקשת רשות ערעור, ולא ניתן לערער עליה בגדרי הערעור על פסק הדין עצמו (ראו: ע"א 3725/08

חזן נ' חזן , פיסקה 46 (3.2.2011); ע"א 6345/11

מינהל מקרקעי ישראל נ' יומטוביאן , פיסקה 6 (15.5.2012); ע"א 6585/14 חזן נ' עבדי , פיסקה 4 (11.1.2015)) . על רקע זה לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל את הערעור על ההחלטה מיום 5.5.2020 למרשם.

אשר על כן, ההשגה נדחית. בהתחשב בכך שהודעת הערעור הוגשה בתוך המועד להגשת ערעור על פסק הדין ולהגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 5.5.2020, המבקש רשאי להגיש, עד ליום 2.7.2020, הודעת ערעור מתוקנת המופנית אך נגד פסק הדין וכן בקשת רשות ערעור המופנית נגד ההחלטה מיום 5.5.2020 .

ככל שיוגשו הליכים כאמור, החלטתי זו תצורף להם כנספח.