החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 3746/16 בש"א 3746/16

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. נקבע כי הבקשה לא הציגה טעם מיוחד, שכן ההסברים לאיחור ניכר היו לקוניים, לא נתמכו בתצהיר או באסמכתאות, ולא הוכח כי הטעות בדבר המועדים הייתה בלתי נמנעת. בנוסף צוין כי סיכויי הבקשה הלכאוריים אינם גבוהים.

העובדות

המבקש ביקש הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה בסוגית האגרה, שנדחה ערעורו על החלטת רשם. הבקשה לא כללה התייחסות למועד המצאת ההחלטה, והחלפו חודשים ארוכים מאז מתן ההחלטה. ההסברים לאיחור נטענו בלקוניות וללא תמיכה מתאימה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם מתקיים טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור באיחור ניכר ללא פירוט מספק של הסיבות?

הלכות

  1. 1

    טעות בדבר מועדי הגשה אינה מצדיקה הארכה כאשר לא הוכח כי הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר ולא הוצגו מאמצים לבירור המועדים החלים.

    ״ממילא לא ניתן לומר כי הורם הנטל להוכיח שהטעות הנטענת הייתה בלתי נמנעת באורח סביר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • בקשת רשות ערעור
  • איחור ניכר
  • תצהיר
  • אסמכתאות
  • בלתי נמנעת באורח סביר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

3746/16

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקש:

אברהם זילברברג

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל-מס הכנסה

בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. מן החומר המצוי בתיק נראה כי המבקש מעוניין להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.9.2015 בע"ר 20063-08-15 (הדוחה ערעור רשם על החלטה בסוגית האגרה), אם כי לבקשה צורפה דווקא החלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.11.2015 ברת"ק 37441-05-15 (הדוחה את בקשת רשות הערעור גופה).

בין כך ובין כך, דין הבקשה להידחות בלא צורך בתשובה וזאת מן הטעם שלא מתקיים בענייננו "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת.

בקשת הארכה אינה כוללת התייחסות למועד המצאתה של ההחלטה עליה מעוניין המבקש להשיג (להלן: ההחלטה ). לא למותר לציין כי מאז מתן ההחלטה חלפו חודשים ארוכים, כלומר - על פני הדברים מדובר באיחור ניכר וממשי. לכך מצטרפת העובדה כי ההסברים אשר ניתנו לאיחור נטענו באופן לקוני, ללא פירוט מספק ומבלי שנתמכו בתצהיר ובאסמכתאות מתאימות. כך, טענת המבקש לפיה לא היה מודע לסד הזמנים הקבוע בדין להגשת בקשת רשות הערעור לא כללה פירוט כלשהו באשר למאמצים אותם עשה לבירור המועדים החלים, וממילא לא ניתן לומר כי הורם הנטל להוכיח שהטעות הנטענת הייתה בלתי נמנעת באורח סביר. זאת ועוד, לא צורפו אסמכתאות כלשהן לתמיכה בטענות המבקש בדבר מצבו הרפואי ובאשר לניסיונו להגיש את בקשת רשות הערעור במועד מוקדם יותר. יוער, כי בגדר הליך אחר אותו הגיש המבקש (בש"א 3745/16) צורף מסמך מסוים ממנו עולה כי בחודש מרץ 2016 ניסה המבקש להגיש השגה ערעורית על ההחלטה מיום 17.9.2015, וכי ההשגה נדחתה מן המרשם מחמת איחור בהגשתה. ואולם בכך אין כדי לסייע למבקש, ולעניין זה ראו את האמור בהחלטתי דשם. אוסיף, למעלה מן הצורך, כי סיכוייה הלכאוריים של בקשת רשות הערעור אשר מתבקשת ארכה להגשתה אינם נחזים להיות גבוהים כלל ועיקר.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ב' באייר

התשע"ו (10.5.2016).

גלעד

לובינסקי זיו, שופט

ר

ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1טעות בדבר מועדי הגשה אינה מצדיקה הארכה כאשר לא הוכח כי הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר ולא הוצגו מאמצים לבירור המועדים החלים.