בש"א 3808/17 יעקב ואלעזר אברהמי ,חברה לבניין בע"מ נ. עו"ד שטרן אברהם

1.

לפניי בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו נדחתה בקשה שהגישו המבקשים לביטול פסק בוררות, ופסק הבוררות אושר.

לטענת המבקשים נדרשה להם ארכה להגשת ההליך הערעורי כיוון שבהליך אחר המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, בו המשיבים 4-16 תובעים והמבקש 2 הוא צד שלישי (להלן: ההליך בבית משפט השלום ), טרם הושלמו הליכי גילוי המסמכים (לפי הנטען כיוון שהמשיבים 4-16 לא קיימו החלטות שניתנו בעניין) ואף לא נמסרו לידיהם תצהירים. על פי הטענה התצהירים והמסמכים שטרם נמסרו עשויים "לשפוך אור" על הפרשה ולהוביל לשינוי ההחלטה שניתנה בעניין.

המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים 1-3 טוענים כי הבקשה אינה מגלה "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה, ועוד הם טוענים כי סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת קלושים. המשיבים 4-16 התייחסו בקצרה לנטען לעניין הליכי הגילוי והמצאת כתבי הטענות בהליך בבית משפט השלום.

2.

עיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שצורף, ומצאתי כי השיקולים השונים מושכים לכיוונים מנוגדים.

מן הצד האחד, הטעם אשר בשלו סברו המבקשים כי ראוי שימתינו עם הגשת ההליך הערעורי אינו נקי מספקות. המשיבים 1-3 טענו בהקשר זה כי המבקשים נמנעו מלטעון לפני הבורר לקיומה של רלבנטיות בין ההליך בבית משפט השלום לבין ההליך שלפניו, וכי הטענות שהם מבקשים להעלות כעת עשויות להיות רלבנטיות בכל מקרה רק לפסק הבוררות הקודם שניתן בין הצדדים, וזה ממילא חלוט. בנוסף דומה בעיני כי אם אכן יתגלו למבקשים ראיות נספות במסגרת ההליך בבית משפט השלום, יהיה בכך לכל היותר לגבש אפשרות להגיש בקשה להוספת ראיות, כך שבמצב המתואר נכון היה שיגישו את ההליך הערעורי במועדו, ויעתרו לאחר מכן להגשת ראיות נוספות (ואעיר כי בבקשה למתן החלטה שהגישו המבקשים ציינו כי המסמכים טרם נמסרו להם והם מבקשים כעת להגיש את ההליך "עם או בלי" המסמכים). כן ראוי היה לגבות את הבקשה בתצהיר.

מן הצד השני, מן החומר שצורף עולה כי ההליך בבית משפט השלום נוגע לחלק מן המקרקעין שבמוקד פסק הבוררות ועוד עולה מן החומר שצורף כי המבקש 2 אכן טען בהליך בבית משפט השלום שהמשיבים 4-16 לא המציאו לידיו תצהיר גילוי מסמכים, ובהחלטה שניתנה סמוך לפני הגשת הבקשה הורה בית המשפט על השלמת הליך גילוי המסמכים. המשיבים 4-16 הכחישו טענה זו בשפה רפה בתגובה שהגישו, ואף לא טענו כי אין קשר בין ההליכים. כמו כן, משקל ממשי יש ליתן לעובדה שהבקשה למתן ארכה הוגשה חמישה ימים לפני שהמועד להגשת ההליך הערעורי חלף (והמבקשים אף יידעו את המשיבים על הגשת הבקשה קודם לכן). בהינתן האמור בשום שלב לא התגבשה הסתמכותם של המשיבים על סופיות פסק הדין ויש בכך למזער את הפגיעה בהם ולתמוך בקבלת הבקשה (ראו והשוו החלטת כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ברע"א 3776/16 גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)).

אוסיף כי המשיבים 1-3 הודיעו שהליך ערעורי אותו הגישו המשיבים 4-16 כלפי פסק הדין נדחה. שקלתי האם בכך יש להצדיק את דחיית הבקשה, אולם עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מלמד כי המבקשים והמשיבים 4-16 העלו טענות שונות כלפי פסק הבוררות, ואילו המבקשים הבהירו כי הם עומדים על הגשת ההליך הערעורי גם בשלב הנוכחי, ולפיכך לא מצאתי בנתון זה, כשלעצמו, כדי להוביל למסקנה שההליך אשר הגשתו מתבקשת נעדר כל סיכוי באופן המצדיק דחייה של הבקשה.

לאחר איזון בין כל השיקולים הרלבנטיים מזה ומזה הגעתי לכלל מסקנה כי הכף נוטה לקבלת הבקשה כך שיתאפשר למבקשים להגיש הליך ערעורי בתוך פרק זמן מתון, אך כי נוכח הקושי המסוים בבקשה, עליו עמדתי לעיל, קבלת בקשת רשות הערעור לרישום תותנה בתשלום הוצאות המשיבים 1-3. אעיר כי בנסיבות העניין לא מצאתי לחייב את המבקשים בהוצאות המשיבים 4-16, וזאת כיוון שהתגובה שהגישו המשיבים 4-16 לא כללה התייחסות מלאה לכל הנדרש בעניין; כיוון שהמבקשים הודיעו שהמשיבים 4-16 לא המציאו לידיהם את התגובה שהגישו; וכיוון שראוי היה שהמשיבים 4-16 יודיעו שהגישו הליך ערעורי המופנה כלפי פסק הדין סמוך לאחר הגשתו.

סיכומם של דברים - ניתנת למבקשים ארכה להגשת ההליך הערעורי, כך שזה יוגש בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה לידיהם. בקשת רשות הערעור תתקבל לרישום בכפוף לאישור אותו יציגו המבקשים לפיו שילמו את הוצאות המשיבים 1-3 בסך של 3,000 ש"ח.

המזכירות תמציא לצדדים את ההחלטה באמצעות הפקסימיליה.