פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
3821/10
בפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערערת:
מירה מרק
נ ג ד
המשיב:
בנק אדנים למשכנתאות - כיום בנק מזרחי טפחות
ערעור על החלטת הרשם ג' שני מיום 7.4.10 בע"א 8998/09
פסק-דין
1.
מונח בפני ערעור על החלטת הרשם ג' שני
(
מיום 9.3.10) הדוחה את בקשת המערערת לפטור מלא מעירבון,
תוך שהוא מעמיד את סכום העירבון הנדרש על סכום מופחת של 3,000 ₪. בקשתה של המערערת
לעיון חוזר בהחלטה נדחתה ביום 7.4.10 ומכאן הערעור שלפני. המערערת טוען לדלות
כלכלית בגינה אף הופטרה מאגרה כמו גם לסיכויי הליך גבוהים המצדיקים פטור מלא
מעירבון.
2.
מוכן אני להניח כי אכן מצבה של המערערת אינו מן הטובים, נוכח
מתן פטור מאגרה בהליכים שונים ובכללם זה אשר ניתן לה במסגרת ההליך העיקרי. ברם,
בכך אין די. הדרישה להבטת הוצאות המשיב בהליכי ערעור בדמות הפקדת עירבון הינה
דרישה על פי דין. עם זאת, הדין אף הכיר בקיומם של מצבים חריגים בהם יש מן הצדק
לפטור את מגיש ההליך מן הדרישה. על מנת לזכות במתן הפטור, על המערער לעמוד על
קיומם של שני תנאים הכרחיים ומצטברים: דלות כלכלית המונעת את הפקדת העירבון,
וסיכויי הליך גבוהים המצדיקים את הפטור. המלאכה היא אפוא מלאכת איזון בין אינטרס
ההגנה על המשיב במידה וייפסקו הוצאות לזכותו, לבין שמירה על זכות הגישה לערכאות של
המערער. בענייננו, ההליך העיקרי נסב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב
(השופטת י' שטופמן בבר"ע 1838/09) מיום
3.11.09 שלא לפסול עצמה לשבת בדין. טענת המערערת היא כי בהחלטותיה הקודמות של
השופטת שטופמן יש משום דעה קדומה על המערערת ומעורבות מוקדמת בתיק. כך למשל, טוענת
כי בבקשתה הקודמת לעיכוב ביצוע מכר הדירה (נושא ההליך העיקרי בבית משפט קמא) ביקשה
השופטת, לטענת המערערת, את תגובת המשיבים לאחר מתן צו הפינוי. מעיון בחומר
ובהחלטות האמורות לא מצאתי כי שגה הרשם עת קבע כי אין בסיכויי ההליך משום ממשות.
המערערת משיגה על אופן התנהלות הדיון ובעיקרו כנגד החלטה
שלא נשאה חן בעיניה (ראו: השופט יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). בנוסף, בבקשתה לפסילת השופטת, לא הונחה תשתית ראייתית כל שהיא לטענותיה לכאורה בדבר היכרות מוקדמת של השופטת. המערערת טענה שישנה היכרות עם השופטת מבלי לפרט. מכאן, אין בטענה לעלות לכדי משוא פנים. ויובהר, כי אף אם לכאורה קיימת היכרות מוקדמת, היא כשלעצמה לא תהווה עילת פסילה, אלא אם כאמור תעלה לכדי חשש ממשי ממשוא פנים ((ראו: ע"א 1011/97 יעקב פדידה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם, 10.3.1997)). נדמה כי אין זהו המצב כאן. זאת, בשים לב גם לכך כי השופטת בהחלטתה ציינה כי אינה בעלת כל עניין או היכרות מוקדמת עם מי מן הצדדים בהליך. יצוין, כי הגם וההליך העיקרי הוא פסלות שופט,
בערעור שהוגש כאן מתייחסת המערערת לטענות שמקומן בהליך לגופו. ברי כי אין בטענות אלו כדי לבסס טענות פסלות.
נוכח האמור, לא מצאתי כי יש בהחלטת הרשם כל טעות משפטית. הרשם דחה בקשה לעיון חוזר כאשר המערערת לא הצביעה על כל שינוי נסיבות המצדיק התערבות בהחלטתו הראשונה. ויודגש שוב, הרשם הפחית את סכום העירבון. זאת, באופן העומד על צידו הנמוך בהליכים מעין אלו וחרף היעדר אסמכתאות ופריסת תמונה כלכלית רחבה המעידה על מצבה הכלכלי הנטען של המערערת.
3.
הערעור נדחה בלא צו להוצאות. המערערת רשאית להפקיד עירבון בסך 3,000 ₪ כאמור בתוך 30 יום מעת המצאת החלטתי זו. בהיעדר הפקדה – ידחה ההליך בלא התראה נוספת.
ניתן היום, א' באלול התש"ע
(11.8.10)
ש ו פ ט