בש"א 3821/21 פנחס מור יוסף נ. שמואל שמעיוביץ

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"ט 33118-04-21 מבית משפט השלום ירושלים לבית משפט השלום תל אביב-יפו. מדובר בתובענה שעניינה התנגדות לביצוע שטר חוב.

2.

המבקש טוען כי הוא מתגורר בבני ברק, שם גם נמצא הנכס אשר בגינו ניתן שטר החוב נשוא הסכסוך, וכי יהיה לו קשה להגיע לבית משפט השלום ירושלים בשל המרחק הרב אשר מפריד את מקום מגוריו מבית משפט זה, וכן בשל גילו ומצבו הבריאותי. הכבדות אלו חפץ המבקש לחסוך מעצמו, מטעמים מובנים. המשיב מצדו סבור כי דין הבקשה להידחות מפאת גילו, מצבו הבריאותי והמרחק הגיאוגרפי המפריד את מקום מגוריו מבית משפט השלום תל אביב-יפו.

3.

כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. לפי נהלי ההוצאה לפועל, בסמוך לאחר הגשת התנגדות לביצוע שטר ניתנת למתנגד אפשרות לבחור את בית המשפט שיקיים דיון בהתנגדותו. במקרה דנן, המבקש אמנם ביקש לקיים את הדיון בהתנגדותו בבית משפט השלום תל אביב-יפו, אולם העניין הועבר לבית משפט השלום ירושלים – שם נפתח תיק ההוצאה לפועל. האמור בבש״א 5948/18 הנ"ל חל אפוא בשינויים המחויבים גם כאן: הדיון בהתנגדות לביצוע שטר לא יועבר לבית משפט אחר זולת אם המבקש ישכנענו בנחיצות ההעברה. זאת ועוד, נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על המבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט אשר דן בהתנגדות לבין מקום עשיית השטר ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.

4.

מהבקשה ומהתגובה לה עולה כי בענייננו אמנם מתקיימות נסיבות אישיות חריגות, אך אלו מתקיימות הן בעניינו של המבקש והן בעניינו של המשיב. לכך יש להוסיף, כי מדובר בהליך פשוט יחסית, ועל כן המבקש לא יידרש לנסוע מבני ברק לירושלים אלא פעמים ספורות, אם לא פעם אחת בלבד. משכך, מבחינת מאזן הנוחות הכולל, לקיום הדיון בבית משפט השלום תל אביב-יפו אין יתרון מובהק על פני קיום הדיון בבית משפט השלום ירושלים.

5.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

6.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.