פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
3899/14 - א'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקשים:
1. ישראל אחרק
2. מזל אחרק
נ ג ד
המשיב:
אהוד עותמי
בקשה להארכת מועד
החלטה
לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי מרכז, אשר קיבל את ערעורו של המשיב על פסק-דין של בית משפט השלום בראשון לציון, שבו נדחתה תביעתו של המשיב בעניין זכויות במקרקעין. אציין, כי הבקשה הועברה לטיפולי על רקע חילופי גברי בלשכת הרשמים.
פסק-הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ביום 30.4.2014, והומצא לבאת-כוח המבקשים, לדבריה, ביום 8.5.2014. בבקשה שלפניי, שהוגשה ביום 2.6.2014, התבקשה ארכה של 45 ימים להגשת ההליך, זאת בטענה כי מדובר בתיק מורכב המכיל חומר רב; כי סיכוייו של ההליך להתקבל – גבוהים; וכי קיימת אפשרות שהמבקשים יחליפו את ייצוגם. בבקשה הודגש כי היא מוגשת לפני חלוף הזמן הקצוב בדין להגשת בקשת רשות ערעור, וכי נשלחה הודעה לצד שכנגד (ביום 1.6.2014) על-אודות הכוונה להשיג על פסק-הדין.
המשיב הגיש תגובה שבה הוא מתנגד למתן הארכה, בציינו בין היתר כי היא אינה נתמכת בתצהיר; כי הוא צפה בפסק-הדין במערכת "נט המשפט" עוד בתאריך 1.5.2014, ומשלא שמע מן המבקשים במשך 30 ימים, גיבש אינטרס הסתמכות על פסק-הדין; כי המבקשים השתהו בהגשת בקשת הארכה; וכי נימוקי הבקשה אינם עולים כדי "טעם מיוחד". עוד טוען המשיב כי סיכויי ההליך להתקבל – קלושים.
אציין, כי המבקשים הגישו תשובה לתגובה "בהתאם לתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984" – כלשונם. אולם, תקנה 241(ג1) אינה חלה על בקשות המוגשות בשלב הערעור ( ראו למשל בש"א 1164/08
בן צבי נ' גלברג (13.2.2008); ראו גם רע"א 10895/08 גולן נ' דלאל
(11.2.2009)), ועל כן, היה על המבקשים להגיש בקשה להגשת תשובה לתגובה. מכל מקום, אין בכך כדי להעלות או להוריד לעניין מסקנתי בהליך שלפניי.
אין בידי להיעתר לבקשה להארכת מועד. לכך מספר טעמים. ראשית , הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. אמנם, במסגרת התשובה לתגובה גורסים המבקשים כי נימוקי הבקשה אינם בגדר טענות עובדתיות המצריכות תצהיר. אולם, אין בידי לקבל עמדה זו, ודי שאציין את הטענה כי המבקשים שוקלים להחליף ייצוג. שנית , גם בהנחה שהמבקשים הגישו את הבקשה להארכת מועד לפני חלוף המועד הקצוב בדין להגשת בקשת רשות ערעור, שיקול זה אינו חזות הכול (ראו והשוו בש"א 2487/14 ביבי נ' ליפר (14.5.2014)). מן החומר שבתיק אין להתרשם כי מדובר בהליך מורכב באופן מיוחד (יצוין כי פסק-הדין של בית המשפט המחוזי אורכו שני עמודים ומחצה), והטענה כי המבקשים שוקלים חילופי ייצוג בוודאי אינה מספקת למתן ארכה. עניין אחרון זה מוביל אותי לנקודה השלישית , והיא כי ככל שניתן להבין מן הבקשה שלפניי, הרי שסמוך לחלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור, המבקשים טרם הסדירו את ייצוגם , ואף לא גמרו אומר אם להחליף ייצוג אם לאו. להשתהות זו לא מצאתי הצדקה מבוררת. רביעית , ובהמשך לאמור לעיל, לא מדובר במצב שבו המבקשים פעלו בשקידה לאחר קבלת פסק-הדין, אך בשל נסיבות אובייקטיביות נזקקו לעוד מספר ימים להגשת ההליך; מדובר במצב שבו המבקשים אף לא החליטו אם להחליף ייצוג, ולכן ביקשו עוד
45 ימים להגשת ההליך (תקופה נוספת שהיא מעבר לפרק הזמן הקצוב בדין להגשת הליך של בקשת רשות ערעור). חמישית , מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ומן הבקשה שלפניי אין ללמוד שלכאורה מתעוררת במקרה זה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית.
לאור הטעמים המצטברים שהובאו לעיל, אין בידי להיעתר לבקשה, והיא נדחית בזאת. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב בגין הבקשה שלפניי בסך של 1,500 ₪.
ניתנה היום, כ"א באב תשע"ד (17.8.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם