בש"א 3918/15 גבריאל מיראלי (מירלשווילי) נ. מיכאל מירלשווילי

1.

המבקש עותר למתן ארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 10.5.2015, בו דחה בקשה לביטול פסקי בוררות.

הבקשה הוגשה שבעה ימים טרם חלוף המועד להגשת ההליך, ולפי הנטען נדרשת ארכה עד ליום 30.6.2015 נוכח היקף החומר הרלבנטי והצורך לתרגם את בקשת רשות הערעור לשפה הרוסית עבור המבקש (אשר צוין כי אינו דובר עברית).

תחילה התנה המשיב את הסכמתו למבוקש בתנאים הנוגעים לביצוע פסק הדין, ובתגובה שהגיש היום, 10.6.2015, הדגיש כי לעמדתו יש לדחות את הבקשה.

2.

לאחר ששקלתי בדבר החלטתי ליתן למבקש ארכה מתונה להגשת ההליך (אך לא למלוא התקופה שנתבקשה), בכפוף לחיובו בהוצאות המשיב.

ככלל ראוי היה כי באי כוח המבקש ייערכו להכנת ההליך הערעורי בתוך המועד הקבוע לכך בדין, וזאת אף אם נדרשו למלאכת תרגום ואף אם היקפו של החומר הנוגע להליך רב, ויצוין בהקשר זה כי באי כוח המבקש ייצגו אותו גם בערכאה קמא כך שהחומר הרלבנטי אמור להיות מוכר להם.

יחד עם זאת נראה כי בדחיית הבקשה במלואה, כגישת המשיב, יהא כדי להוביל לחסימת דרכו של המבקש מהעלאת טענותיו בבית משפט זה (שכן מהבקשה שהוגשה היום עולה כי מלאכת הכנת ההליך טרם הושלמה, והמועד האחרון להגשת ההליך חל מחר), ודומני כי תוצאה כזו תהא בלתי מאוזנת. בהקשר זה נתתי משקל לכך שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך, כך שלא התגבש כל אינטרס של המשיב בדבר סופיות פסק הדין; לכך שניתן להניח כי הצורך בתרגום כתבי בי הדין עבור המבקש לכל הפחות הקשה על העמידה בזמנים; ולהשלכות פסק הדין על המבקש, כעולה מפסק הדין ומטיעוני הצדדים (לשיקולים הרלבנטיים בבחינת קיומו של "טעם מיוחד" ראו בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)). עוד אציין כי טענות המשיב לעניין אי קיום פסק הדין אינן מצדיקות בעיני, כשלעצמן, את דחיית הבקשה.

כאמור, איזון בין השיקולים השונים מזה ומזה מצדיק לטעמי ליתן למבקש ארכה קצרה, כך שיתאפשר לו להגיש את ההליך ולפרוש טענותיו בבית משפט זה, אך נוכח נסיבות האיחור להתנות את הגשת ההליך בתשלום הוצאות המשיב.

אשר על כן, המועד להגשת ההליך מוארך עד ליום 17.6.2015, וקבלתו של ההליך לרישום מותנית באישור שיציג המבקש באותו מועד, לפיו שילם למשיב סך של 1,500 ש"ח.

המבקש יציין את דבר הארכה בפתח ההליך שיגיש ויצרף החלטתי כנספח.