פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4011/09
(בש"א
1440/09)
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת (ג'
לוין) בבש"א 1440/09 מיום 12.3.09
בשם המערערת:
עו"ד גיל שחף
פסק-דין
1.
המערערת עתרה ביום 15.2.09 להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין מיום 11.5.08 של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור. בקשתה נדחתה על ידי כבוד הרשמת ביום 12.3.09. מכאן הערעור שבפניי, שהוגש ביום 11.5.09.
2.
בעלי הדין ניהלו הליך לפירוק שיתוף בין בני זוג בבית המשפט למשפחה בראשון לציון. פסק דין ניתן ביום 24.1.08. המערערת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. בדיון שנערך ביום 11.5.08 הושגו הסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין. המערערת הייתה מיוצגת על ידי אותו פרקליט בערכאה הראשונה ובערכאת הערעור. המערערת חשה כי קופחה בהסדר המוסכם. היא הגישה בעצמה ביום 16.8.08 תובענה לבית המשפט המחוזי מרכז לביטול הסכם הפשרה. בעקבות המלצת בית המשפט המחוזי ביקשה המערערת למחוק את התובענה וזו אכן נמחקה בחודש אוקטובר 2008.
3.
בנסיבות המתוארות יפה עשתה כבוד הרשמת משדחתה את הבקשה להארכת מועד. הנקודה הראשונה והמרכזית היא שעסקינן בניסיון לפתוח את שערי הערכאה דנא לצורכי ערעור בגלגול שלישי. עיון בטענות מביא לכאורה למסקנה שאין מדובר בטענות המצדיקות ערעור כאמור. אומנם הסדר הפשרה נעשה אך בערכאת הערעור הראשונה, אך אין בכך כדי לשנות מן העובדה שבית משפט זה מהווה דרגה שלישית לגבי הסכסוך בין בעלי הדין. יתרה מזו, המערערת הייתה מיוצגת על ידי פרקליט הן בבית המשפט למשפחה והן בפני ערכאת הערעור, עת שנעשה הסדר הפשרה. בוודאי שאין מקום לדון עתה בבית המשפט העליון בטענות נגד כישוריו של הפרקליט שייצג את המערערת. נוסיף על כך שטענות המערערת נגד הסדר הפשרה, אם לא כולן הרי חלקן, אין מקומן בבקשת רשות ערעור אלא בתובענה לביטול ההסכם. כאמור, תובענה כזו אכן הוגשה אלא שהיא נמחקה. כאשר לכל אלה מתווספת העובדה שלא ניתן הסבר מספק לאיחור בהגשת הבקשה, ברי שיש לקיים את החלטתה של כבוד הרשמת.
4.
עוד אעיר כי נראה שהערעור דנא נגוע אף הוא בפגם, שכן הוגש באיחור.
5.
הערעור נדחה בלא שהמשיב נדרש להשיב.
ניתן
היום, י"ח באייר התשס"ט (12.5.09).
ש ו פ ט