בש"א 4091/17 אחמד חמודה נ. די. בי. אס שירותי לווין (1998) בע"מ

1.

לפניי בקשה שהגישו המבקשים למתן ארכה להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 12.2.2015. כן מבוקש לכלול במסגרת הודעת הערעור השגה על החלטה מיום 27.12.2014 ועל החלטה מיום 9.4.2017.

פסק הדין מיום 12.2.2015 ניתן בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים בבית המשפט המחוזי בחיפה, בה עתרה היא למתן סעדים של צו מניעה קבוע, צו עשה, מתן חשבונות ופיצוי כספי. במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי ניתנו צווים לגילוי ועיון במסמכים ולמתן תשובות לשאלון, ומשהמבקשים הפרו צווים אלו הורה בית המשפט בהחלטה מיום 27.12.2014 על מחיקת כתב ההגנה, וכי על המשיבה להביא ראיות להוכחת תביעתה. בהמשך לכך הגישה המשיבה ראיותיה, ועל יסוד אלו קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה בפסק הדין הנזכר וחייב את המבקשים בהוצאות.

כשנתיים לאחר מכן, ביום 16.1.2017, הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה זו טענו המבקשים כי נודע להם על פסק הדין בראשית שנת 2015, וכי סמוך לאחר מכן סיכמו עם בא-כוחם, עורך הדין מסאלחה, כי יגיש בשמם ערעור, וזה מסר להם כי אכן הגיש ערעור בשמם. כן נטען כי גם לאחר שהתקבלה בידיהם בחודש אפריל 2016 התראת פשיטת רגל הנחה אותם בא-כוחם שלא להתייחס לעניין. על רקע זה טענו המבקשים כי עורך הדין מסאלחה התרשל בטיפול בעניינם, וכי בכך יש להצדיק את ביטול פסק הדין. בקשתם זו של המבקשים נדחתה בהחלטה מיום 9.4.2017.

מכאן הבקשה שלפניי בה מבוקש להתיר הגשת ערעור כלפי שלוש ההחלטות הנזכרות.

המשיבה מתנגדת נחרצות לבקשה.

2.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שלפניי הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה.

בהתייחס להשגה המבוקשת על פסק הדין 12.2.2015 ועל ההחלטה הקודמת לו מיום 27.12.2014, אשר "נבלעה" בו, הוגשה הבקשה למתן ארכה באיחור ניכר של כשנתיים ימים . איחור זה מציב בפני המבקשים משוכה גבוהה ביותר. משוכה זו היא פועל יוצא של הסתמכותה של המשיבה על סופיות פסק הדין, אשר פעלה על בסיסו - נקטה בהליכים לצורך הוצאתו לפועל - ולדבריה משהפך פסק הדין חלוט אף לא הקפידה על שמירת מלוא הראיות הרלבנטיות.

הטעם המרכזי העומד בבסיס הבקשה הוא התרשלות נטענת של עורך הדין מסאלחה אשר ייצג את המבקשים בתביעה בבית המשפט המחוזי ואשר לפי הנטען מסר להם כי הגיש בשמם ערעור על פסק הדין.

עורך הדין מסאלחה לא צורף כצד להליך זה כך שגרסתו אינה לפניי, ונתון זה שוקל לחובת המבקשים, ומכל מקום לאחר עיון בטענותיהם סבורה אני כי לא עלה בידיהם לצלוח את המשוכה הגבוהה העומדת כאמור לפניהם נוכח האיחור הממושך בהגשת הליך ערעורי.

המבקשים טוענים כי נודע להם על פסק הדין בראשית שנת 2015 וכי בא-כוחם מסר להם שהגיש בשמם ערעור על פסק הדין. עוד נטען כי בא-כוחם ניתק עימם מגע, כי גם לאחר שקיבלו התראת פשיטת רגל מסר להם "לא להתייחס", ורק במחצית שנת 2016, משהתעלם מפניותיהם, לקחו ממנו חלק מן התיק ופנו לעורך דין אחר. עורך דין זה ניהל משא-ומתן עם המשיבה, אך זה לא צלח, ואז הגישו הם בקשה לביטול פסק הדין, תוך שבינתיים המשיכו "לשחזר" את התיק שהיה אצל עורך הדין מסאלחה.

המבקשים טוענים כי האמינו לעורך הדין מסאלחה שהגיש בשמם ערעור. ואולם גם מגרסתם שלהם ניתן ללמוד כי כבר בשלב מוקדם הבינו כי הדברים אינם כשורה, שהרי גם לדבריהם ניסיונות רבים ליצור קשר טלפוני עם עורך הדין מסאלחה לא צלחו, הוא לא ענה להודעות "ווטסאפ" רבות שנשלחו אליו ולא עלה בידיהם לקבוע עימו פגישה. משחלף הזמן, ומשלא קיבלו כל החלטה מבית המשפט העליון בקשר עם ערעור מטעמם - ובכלל זאת לא נדרשו הם למשל להפקיד עירבון בהליך הערעור, לא ניתנה החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע אשר לטענתם סברו שהוגשה, ולא נקבע כל מועד דיון בעניינם - יכלו המבקשים לערוך בירור עצמאי האם אכן הוגש ערעור בבית המשפט העליון והיכן עומדים הדברים. בירור כזה לא נעשה ולכך לא ניתן הסבר. הדבר אומר דרשני בפרט בשים לב לכך שבתגובת המשיבים וגם בהחלטה בבקשת הביטול הודגש כי למבקש 2 רישיון עריכת דין, כך שהיה באפשרותו לערוך בירור בעניין בנקל.

כן עולה מן הבקשה כי באפריל 2016 הומצאה למבקשים התראת פשיטת רגל, וכי לאחר מכן, במהלך שנת 2016, פנו הם לעורך דין אחר, עורך הדין מארון אבו נסאר, אשר ניהל עבורם משא-ומתן עם המשיבה. בבקשה לא צוין המועד המדויק בו נטל על עצמו עורך הדין אבו נסאר את ייצוגם של המבקשים - המשיבה ציינה כי מחקירת המבקש 2 עולה כי הייצוג ניטל ביוני 2016, וכן צירפה מכתב של עורך הדין אבו נסאר מאוקטובר 2016. אולם גם באותו שלב לא פנו המבקשים לבית משפט זה אלא בחרו בניהול משא ומתן עם המשיבה, והבקשה למתן ארכה להגשת ערעור הוגשה לבית משפט זה רק בחודש מאי 2017. לשיהוי נוסף וממושך זה אין בבקשה הסבר, מעבר לטענה כי לגישת המבקשים הדרך הדיונית המתאימה בה ראוי היה כי ינקטו היא הגשת בקשה לביטול פסק דין. אולם מעבר לכך שגם את הבקשה לביטול פסק הדין הגישו המבקשים רק בינואר 2017 (באמצעות

עורך הדין דלאשה), כלומר מספר חודשים לאחר שעורך הדין אבו נסאר החל לייצגם, הרי שאין בעובדה שהדרך בה נקטו המבקשים - ניהול משא ומתן ולאחריו הגשת בקשה לביטול פסק דין - לא צלחה, כדי להצדיק מתן ארכה להגשת הליך ערעורי.

בנסיבות אלו כולן סבורה אני כי המבקשים לא הוכיחו קיומם של "טעמים מיוחדים" המצדיקים מתן ארכה ממושכת כמבוקשם למתן ארכה להגשת ערעור על פסק הדין ועל ההחלטה הקודמת בזמן אשר "נבלעה" בו, אשר הפכו חלוטים זמן רב לפני פנייתם לבית המשפט.

3.

אשר לבקשה ככל שהיא נוגעת להשגה על ההחלטה מיום 9.4.2017, היא ההחלטה בבקשה לביטול פסק הדין.

המבקשים ביקשו להשיג על החלטה זו במסגרת הודעת הערעור אותה ביקשו להפנות כלפי פסק הדין. ואולם החלטה הדוחה בקשה לביטול פסק דין היא "החלטה אחרת" עליה לא נתונה למבקשים זכות ערעור. על כן בכל מקרה אין מקום להיעתר לבקשתם של המבקשים לקבל לרישום את הודעת הערעור שצורפה לבקשה בהתייחס להחלטה זו, ולמעשה די בכך כדי לדחות את הבקשה, שהוכתרה כ"בקשה להארכת מועד להגשת כתב ערעור".

בבחינת למעלה מן הנדרש אציין כי המבקשים לא התייחסו במסגרת בקשת הארכה למועד בו נודע להם על ההחלטה מיום 9.4.2017 או למועד בו הומצאה היא לידיהם, ואילו המשיבה ציינה כי בא-כוח המבקשים, עורך הדין דלאשה, צפה בהחלטה באתר "נט המשפט" ביום הינתנה. אעיר כי לא נעלם מעיני שבפתח ההליך שהגשתו התבקשה, אשר צורף לבקשת הארכה, צוין כי ההחלטה "נתקבלה" ביום 8.5.2017 (דהיינו כחודש לאחר מתן ההחלטה). אולם בעל דין העותר למתן ארכה נדרש לכלול את כל הנתונים הרלבנטיים בבקשתו ולתמוך את הטענות באסמכתאות מתאימות (כגון תיעוד מאתר "נט המשפט", חותמת "נתקבל", תצהיר). בענייננו הבקשה נעדרת התייחסות ותיעוד לעניין מועד המצאת ההחלטה מיום 9.4.2017, כך שעל יסוד החומר שלפניי אין באפשרותי לקבוע מהו מועד המצאתה. ממילא אין בידי לקבוע האם הבקשה למתן ארכה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך הערעורי על ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, וכפועל יוצא - האם עיתוי הגשת הבקשה שוקל לטובת המבקשים.

לכך אוסיף כי התרשמותי מן החומר שלפניי היא כי על פני הדברים סיכוייה של בקשת רשות ערעור המופנית כלפי ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין, אינם מצדיקים, כשלעצמם, מתן ארכה להגשת הליך ערעורי.

4.

סיכומם של דברים - מכל הטעמים המפורטים לעיל, הבקשה למתן ארכה להגשת ערעור נדחית.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של 3,500 ש"ח.

בשולי הדברים אוסיף כי נוכח מסקנתי זו הבקשה שהגישה המשיבה להוצאת נספח מבקשת הארכה ומהודעת הערעור שהגשתה התבקשה ולמחיקת סעיפים - נספח ז' לבקשה, תלונה שהגישו המבקשים ללשכת עורכי הדין כנגד עורך הדין מסאלחה - התייתרה. אעיר עם זאת כי המבקשים אכן לא היו רשאים לצרף להליך הערעורי ראיה שלא הוצגה בערכאה הדיונית, אולם דומה כי מגבלה דומה אינה חלה לגבי הנספחים לבקשת הארכה.