החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 4101/98 אברות תעשיות בע"מ נ. נחום נווה

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסףבקשה לקביעה כי עתירה לדיון נוסף הוגשה במועד, ולחלופין הארכת מועד

הבקשה עסקה במועד להגשת עתירה לדיון נוסף ובשאלה אם הוגשה במועד. בית המשפט דחה את הבקשה לקבוע כי העתירה הוגשה במועד, משלא הוגשה בקשה להארכת מועד. נקבע כי אי הזמנת צד לשימוע פסק הדין יכולה להוות טעם מיוחד להארכה, אך השאלה אם ההודעה לצדדים שפסק הדין יינתן באותו יום מהווה הזמנה כדין נותרה פתוחה..

העובדות

המבקשת הגישה בקשה לקביעה כי עתירה לדיון נוסף הוגשה במועד. לא הוגשה בקשה להארכת מועד, ולכן לא נבדקה הטענה כי לא הוזמנה לשימוע פסק הדין. המשיב טען כי בית המשפט הודיע לצדדים שפסק הדין יינתן באותו יום, ואיפשר להם שלא לנכוח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם הוגשה עתירה לדיון נוסף במועד, כאשר המועד מונה מיום מתן פסק הדין?
  2. 2.האם אי הזמנת צד לשימוע פסק הדין מהווה טעם מיוחד להארכת המועד?

הלכות

  1. 1

    המועד להגשת עתירה לדיון נוסף אינו מונה בהכרח מיום המצאת פסק הדין, ואי הזמנת צד לשימוע פסק הדין עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד.

    ״אי הזמנתו של צד לשימוע פסק הדין מהווה טעם מיוחד, שלפיו יאריך הרשם את המועד״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    לא נקבע בפסיקה כי המועד להגשת עתירה לדיון נוסף יימנה מיום המצאת פסק הדין.

    ״לא נקבע כי המועד להגשת העתירה לדיון נוסף יימנה מיום המצאת פסק הדין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • עתירה לדיון נוסף
  • מועד
  • שימוע פסק הדין
  • טעם מיוחד
  • הארכת מועד
  • הזמנה כדין
  • המצאת פסק הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

4101/98

בפני:

כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

ה

מבקשת

:

אברות תעשיות בע"מ

נגד

המשיב

:

נחום

נווה

בקשה

לקיבול הליך

בשם

המבקשת: עו"ד ד"ר ישראל לשם

בשם

המשיבה: עו"ד עדי לויט

החלטה

על פי הוראות תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984- תוגש עתירה לדיון נוסף "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין", "ואחת היא אם היה העותר נוכח כאשר ניתן פסק הדין אם לאו" (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 874).

בבש"א 366/88 זוננשטיין ואח' נ' אחים גבסו בע"מ ואח', פ"ד מב(4) 414 נקבע, כי "...אי הזמנתו של צד לשימוע פסק הדין מהווה טעם מיוחד, שלפיו יאריך הרשם את המועד" (בעמ' 417), אך לא נקבע כי המועד להגשת העתירה לדיון נוסף יימנה מיום המצאת פסק הדין.

מאחר שאין בפני בקשה להארכת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף, לא ניתן גם לברר אם אכן לא הוזמנה המבקשת לשימוע פסק הדין. יש לציין בהקשר זה, כי המשיב טוען שבית המשפט הודיע לצדדים כי פסק הדין יינתן באותו יום, אך איפשר להם שלא לנכוח בעת השימוע. שאלה היא אם אין לראות בנסיבות אלה משום הזמנה כדין לשמיעת פסק הדין.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לקבוע כי העתירה לדיון נוסף הוגשה במועד.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובשכר טירחת עורך דין בסכום של 1,500 ש"ח.

ניתנה היום, י"ג באב תשנ"ח

(5.8.98).

אורית אפעל-גבאי, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98041010.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 366/88

הלכות

  1. 1המועד להגשת עתירה לדיון נוסף אינו מונה בהכרח מיום המצאת פסק הדין, ואי הזמנת צד לשימוע פסק הדין עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד.
  2. 2לא נקבע בפסיקה כי המועד להגשת עתירה לדיון נוסף יימנה מיום המצאת פסק הדין.