בש"א 4101/98 אברות תעשיות בע"מ נ. נחום נווה

על פי הוראות תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984- תוגש עתירה לדיון נוסף "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין", "ואחת היא אם היה העותר נוכח כאשר ניתן פסק הדין אם לאו" (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 874).

בבש"א 366/88 זוננשטיין ואח' נ' אחים גבסו בע"מ ואח', פ"ד מב(4) 414 נקבע, כי "...אי הזמנתו של צד לשימוע פסק הדין מהווה טעם מיוחד, שלפיו יאריך הרשם את המועד" (בעמ' 417), אך לא נקבע כי המועד להגשת העתירה לדיון נוסף יימנה מיום המצאת פסק הדין.

מאחר שאין בפני בקשה להארכת המועד להגשת עתירה לדיון נוסף, לא ניתן גם לברר אם אכן לא הוזמנה המבקשת לשימוע פסק הדין. יש לציין בהקשר זה, כי המשיב טוען שבית המשפט הודיע לצדדים כי פסק הדין יינתן באותו יום, אך איפשר להם שלא לנכוח בעת השימוע. שאלה היא אם אין לראות בנסיבות אלה משום הזמנה כדין לשמיעת פסק הדין.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לקבוע כי העתירה לדיון נוסף הוגשה במועד.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב ובשכר טירחת עורך דין בסכום של 1,500 ש"ח.